בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת צפויה לאשר את חוק המאגר הביומטרי חרף הסתייגויות בקואליציה ובאופוזיציה

הוועדה בכנסת שעסקה בחוק אישרה את ההצעה שלפיה כל תושב יחוייב להצטרף למאגר, והיא תעלה להצבעה בערב. ברגע האחרון נקבע שהמשטרה תוכל לקבל את המידע רק באישור בימ"ש מחוזי

4תגובות
מפגינים נגד המאגר הביומטרי מול ביתו של שר הפנים אריה דרעי, החודש
ליאור מזרחי

לאחר דיון עם הסתייגויות רבות, ועדת הכנסת העוסקת במאגר הביומטרי אישרה היום (שני) את החוק שיחייב את כל תושבי ישראל להצטרף למאגר הביומטרי, אשר יכיל תמונות פנים באיכות גבוהה. ההצעה תעלה ככל הנראה הערב להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, וצפויה לעבור בשל משמעת קואליציונית. במסגרת החוק, למי שיבקש להנפיק תעודת זהות או דרכון תינתן אפשרות להחליט אם למסור למאגר גם טביעות אצבע או לשמור אותן על גבי התעודות החכמות בלבד.

לפי הצעת החוק שמקדם שר הפנים אריה דרעי, תוקף התעודות שיקבל מי שיבחר לא לכלול טביעות אצבע במאגר יהיה חמש שנים, במקום עשר. הקואליציה פועלת לאשר את המאגר במליאה עוד היום, שכן הפיילוט הביומטרי מסתיים מחר. התנועה לזכויות דיגיטליות הודיעה כי תעתור לבג"ץ נגד החוק אם יאושר.

ועדה משותפת לוועדות הפנים, החוקה והמדע דנה בחודש האחרון בהצעת החוק לקראת הבאתה לקריאה שנייה ושלישית במליאה. בדיונים התנגדה האופוזיציה בתקיפות להקמת המאגר וגם חברי כנסת מהקואליציה הסתייגו ממנו. הטענה העיקרית היתה כי לא הוכחה נחיצותו של המאגר וחובת ההצטרפות אליו מהווה חדירה בלתי מוצדקת לפרטיות ויש חשש כי המידע הרגיש ידלוף. המסתייגים קראו לא לכלול במאגר טביעות אצבע ולמנוע או לכל הפחות להגביל מאוד את הגישה שתינתן לגופי הביטחון, ובראשם המשטרה, למידע הביומטרי. בשל ההתנגדות, החליטה הוועדה כי הגישה למאגר תוסדר בתקנות, לאחר אישור החוק.

חברי כנסת מהקואליציה, ובהם עודד פורר, יוליה מלינובסקי ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) וכן יואב קיש ונורית קורן (הליכוד), הסתייגו בדיון שהיה הבוקר בוועדה המשותפת מהצעת החוק. כמה מהם אף איימו להצביע נגדה, אף שיו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה הבהיר שהושגו בקואליציה הסכמות.

המחלוקת על המאגר: נחיצות המאגר – משרד הפנים: רק המאגר ימנע זיוף זהויות ושימוש ביותר מזהות אחת; המתנגדים למאגר: אין צורך במאגר, ניתן להסתפק בתעודות חכמות למניעת התחזות. הנתונים הביומטריים – משרד הפנים: תמונות פנים וטביעות אצבע דרושות לצמצום הסיכון לגניבת זהות; המתנגדים למאגר: טביעות האצבע מיותרות ומגבירות את הסיכון במקרה של דליפת מידע. אבטחת המידע – משרד הפנים: הסיכון לפריצת המאגר או לדליפת מידע ממנו אפסי; המתנגדים למאגר: גם המאגרים השמורים ביותר נפרצים ודולף מהם מידע. הסכנות – משרד הפנים: מזעריות, מידע דומה מצוי במאגרים אחרים ותמונות פנים נפוצות ממילא; המתנגדים למאגר: דליפת מידע רגיש של כל האוכלוסייה וניצול לרעה של המאגר בידי הרשויות

"המאגר הביומטרי זה קו אדום בשבילי", אמרה מלינובסקי. לדבריה, המאגר מחזיר אותה לילדותה, למשטר "האח הגדול". היא הבהירה כי היא וחבריה למפלגה מתנגדים לשמירת טביעות אצבע במאגר ולמתן גישה נרחבת אליו לאנשי המשטרה. יו"ר הקואליציה דוד ביטן נזף בהם ואף יצא עם חברי הכנסת של ישראל ביתנו מחוץ לחדר הוועדה כדי להבטיח את תמיכתם בחוק.

לאחר ההצבעה בעד החוק בוועדה הגיעו נציגי ישראל ביתנו להסכמות עם יו"ר הקואליציה לפיהן יוטמעו בחוק כמה הסתייגויות שהגישו. בין השאר, ייקבע כי ידרש אישור בית משפט מחוזי ולא שלום לצורך מסירת מידע ביומטרי למשטרה - זאת למרות הסתייגות השר לביטחון הפנים גלעד ארדן לסעיף. כמו כן, תינתן למשטרה אפשרות לקבל מידע רק בעבירות מסוג פשע ולא במקרה של עוון. הסתייגות נוספת היא שנתונים של קטינים עד גיל 16 לא יישמרו במאגר אלא על תעודות חכמות בלבד, ומגיל 16 ועד גיל 18 תהיה ההצטרפות למאגר על בסיס התנדבותי באישור ההורים. הסתייגות נוספת אשר סוכם שתשולב בחוק עוסקת בשקיפות המידע וקובעת כי יהיו הסברים מפורטים בחמש שפות על המאגר והאפשרויות העומדות בפני מי שמבקש להנפיק תעודות זהות או דרכון.

חבר הכנסת קיש איים להצביע נגד המאגר אם לא ייקבע בחוק מועד לסיום הפיילוט. בתגובה, ביטן תקף אותו: "מה זה שכל ח"כ מגיע ועושה מה שהוא רוצה? לא מקובל עלי בלאגן בקריאה שנייה ושלישית על המאגר". ביטן גם איים על קיש שיטרפד את כל הצעות החוק שלו אם יתנגד למאגר. בעקבות ההסתייגויות הרבות של חברים בקואליציה, יצאה הוועדה להפסקה לפני ההצבעות, מחשש שהחוק לא יאושר. "עם כזאת קואליציה לא צריך אופוזיציה", אמר מקלב לאחר ההפסקה. "אני לא חושב שהצעת החוק מחויבת המציאות", הוסיף מקלב והודה שהיה מעדיף חלופות אחרות במקום המאגר הביומטרי, אך הבהיר כי יתמוך בחוק.

חברי הכנסת חיים ילין מ"יש עתיד" ויעל כהן-פארן מהמחנה הציוני ציינו בדיון שהממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה התנגד לשמירת טביעות אצבע במאגר. ילין אמר כי "לא קיבלתי תשובה איך העניין של טביעות אצבע נכנס בכל זאת. אם הטביעות הופכות להיות וולונטריות, בשביל מה אנחנו צריכים את זה בכלל? יש פה חוסר שקיפות על מטרת האמת של החוק וסטייה ניכרת ממשמעותו". כהן-פארן טענה כי מסמך של הממונה על היישומים הביומטריים, שבו הוא שב על התנגדותו לשמירת טביעות אצבע במאגר, הוסתר מהוועדה ונמסר לה רק הלילה.

חבר הכנסת זוהיר בהלול מהמחנה הציוני טען כי הדיון הוא למראית עין בלבד ואין לו משמעות. "השד המתעתע של דוד ביטן לא נמצא כאן, אבל הוא מרחף בחדר. זו הצגה לתפארת של דילים שנרקחו מראש. זה תיאטרון אבסורד. הדורסנות של כניסה לפרטיות ואנונימיות של האזרח הישראלי בעיצומה. המדינה תקבל גישה בלתי מוגבלת למידע על האזרח. יש פוטנציאל לסחיטה באיומים על ידי הרשויות. אתם רומסים את זכויות האדם בישראל באמצעות החוק הזה. אל תבלבלו אותי, זה הכל הצגה. החוק הוא שיא של תהליך דורסני בהובלת הימין הישראלי".

חבר הכנסת דב חנין מהרשימה המשותפת, ממובילי המאבק נגד המאגר הביומטרי מראשיתו, הביע גם הוא חשש משימוש נרחב במידע בידי רשויות אכיפת החוק. "צריך לבטל את כל הפרק של שימושים נוספים במאגר. בידי רשויות החקירה שלל אמצעים אחרים להגיע לנתוני גוף מבלי לגשת למאגר. לא צריך להפוך את כל האזרחים לחשודים אוטומטיים. לאורך הדרך עבדו עלינו – המאגר מיועד בפועל למשהו אחר מהמטרה המוצהרת. אסור לאפשר את השימושים הנוספים".

חברת הכנסת רויטל סויד מהמחנה הציוני הצטרפה למתנגדים: "אפשר עוד לעצור את המאגר המסוכן הזה", אמרה. "אנחנו מסכנים את מדינת ישראל. העברנו הרבה חוקים איומים בשנה האחרונה. אין דרך חזרה".

בתגובה למעבר חוק המאגר הביומטרי בוועדה אמרה פרופ' קרין נהון מהתנועה לזכויות דיגיטליות כי "היום מאשרת הכנסת חוק שרוב החכ"ים נגדו, אך בשל שיקולי שלמות קואליציה מצביעים נגדו. זהו כתם על ספר החוקים הישראלי. המאגר הביומטרי הוא אקט דורסני, אשר עלול להפוך את ישראל למדינת מעקב, ומסכן את בטחון התושבים שלה".

לדברי נהון, "תשע שנים של מאבק ציבורי ושלוש וחצי שנים של ניסוי הוכיחו מעל לכל ספק כי אין צורך במאגר ביומטרי עבור תעודות חכמות. יש חלופות פחות דורסניות. הצלחנו במאבק שלנו להפוך את טביעת האצבעות לוולנטרית, ואנחנו קוראים לאזרחי ישראל למצות את זכותם ולא לתת את האצבע לאגירה במאגר. עם אישור הצעת החוק במליאת הכנסת תעתור התנועה לזכויות דיגיטליות לבג"ץ, במטרה למחות את החרפה הזו מעל ספר החוקים הישראלי". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו