בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שקד לנתניהו: הממשלה צריכה למנות את היועמ"ש, לא ועדת האיתור

שרת המשפטים שלחה לראש הממשלה מכתב בו ביקשה ממנו לשנות את השיטה למינוי היועץ המשפטי לממשלה. לדבריה, "המנגנון עקר, בלתי ישים ומצמצם את מרחב שיקול הדעת של הממשלה"

76תגובות
מנדלבליט ושקד בטקס חילופי היועמ"ש בלשכת עורכי הדין בירושלים, בפברואר 2016
אוליבייה פיטוסי

שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) שלחה באחרונה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בו כתבה לו כי הממשלה צריכה למנות את היועץ המשפטי לממשלה, ולא ועדת האיתור הנהוגה כיום. כך דווח הערב (שלישי) לראשונה בחדשות ערוץ 2.

במכתב ששלחה לנתניהו ביקשה שרת המשפטים להביא לאישור השרים את החלטת הממשלה שיזמה, לפיה במקום ועדת האיתור המקצועית הנהוגה היום כדי לסנן את המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, יובאו המועמדים בפני ועדת טירקל למינוי בכירים בשירות המדינה, ולאחר קבלת חוות דעת מטעמה יבחר שר המשפטים את המועמד המתאים לשיטתו ויביא אותו לאישור הממשלה. "לאחר השלמת שלושה תהליכי איתור יועץ משפטי לממשלה באמצעות המנגנון הקיים, המציאות מוכיחה כי המנגנון עקר, בלתי ישים וחמור מכך מצמצם משמעותית את מרחב שיקול הדעת של הממשלה ואינו משרת אותה", כתבה שקד לראש הממשלה. למכתבה צורפה חוות דעת משפטית לפיה אין מניעה בקידום המהלך.

שקד שלחה את המכתב בסוף ינואר ועד כה לא התקבלה תשובה מנתניהו. כרגע מוקדם להעריך מה סיכויי היוזמה של שקד. סיעת כולנו, שלה זכות וטו בקידום הצעות הפוגעות במערכת המשפט, עדיין לא החליטה אם לתמוך או להתנגד להצעה. גורם במפלגה העריך שההחלטה בעניין אינה חד־משמעית. לדבריו, לצד העובדה שמשרת היועץ המשפטי לממשלה היא ממילא מעין משרת אמון, ועדת האיתור ממילא קידמה את מועמדה של שרת המשפטים לתפקיד והתבררה כחסרת מעמד עצמאי מובהק. המפלגה תגבש את עמדתה בעניין לאחר דיון שיתקיים בהמשך. 

שיטת מינוי היועץ המשפטי שונתה בשנת 2000 בעקבות פרשת בר־און־חברון, ובהמשך להמלצות ועדת שמגר שעסקה בעניין. לפי השיטה הנהוגה כיום, ועדת איתור חיצונית בראשות שופט עליון בדימוס עורכת ראיונות עם המועמדים לתפקיד וממליצה על עד שלושה מועמדים לשר המשפטים, שמחליט איזה מועמד להביא לאישור הממשלה. כדי לצלוח את ועדת האיתור נדרש המועמד להסכמתם של ארבעה מתוך חמשת חברי הוועדה. במקרה של ועדת האיתור שבחרה ביועץ המשפטי לממשלה הנוכחי אביחי מנדלבליט, הוא היה המועמד היחיד שזכה לתמיכה הנדרשת. 

לאחר בחירת מנדלבליט בשנה שעברה אמרה שקד כי בכוונתה לקדם מהלך שיהפוך את המינוי לתלוי המלצה של שר משפטים וכפוף לאישור הממשלה. "נורמת הבסיס הקבועה גם בחוקים שונים ביחס למינויי בכירים בשירות המדינה היא שהשר הרלוונטי מציע מועמד והממשלה בוחרת אם למנותו", אמרה אז שקד והוסיפה כי "בדרך זו מתמנים מזה שנים רבות וגם בימינו אלה רמטכ"לים, מפכ"לים, ראשי שב"כ ועוד נושאי תפקידים קריטיים בשירות המדינה. בדרך זו מונו בעבר גם היועצים המשפטיים לממשלה אהרן ברק, מאיר שמגר, יצחק זמיר ויועצים מוצלחים רבים נוספים. במבחן ההיסטוריה מתברר כי תהליך הרמוני המתבצע כולו בממשלה, אשר נושאת באחריות לתוצאות המינוי, ואשר קיימת בה היכרות מעמיקה עם צרכיה של המערכת, מניב תוצאות ראויות".

ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד הניח לפני שבועות אחדים הצעת חוק מקבילה, המבקשת לאפשר לשרי הממשלה לבחור את היועצים המשפטיים של משרדיהם כמשרת אמון. "יש עודף משפטיזציה בממשלה. יועץ נועד לסייע ולא לטרפד", הסביר אוחנה, "היועץ המשפטי אמור לסייע לשר להגשים את המדיניות בהתאם להשקפת עולמו. הצעתו של אוחנה לא קודמה עד כה ובשל הפגרה לא ניתן להצביע עליה עד חודש מאי הקרוב.  

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו