טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כחלון על הסכם התאגיד: לא תהיה מעורבות פוליטית; העובדים מפגינים נגדו

במסגרת ההסכמות בין נתניהו לכחלון הוחלט על פירוק חטיבת החדשות בתאגיד, ולא ברור מה יעלה בגורל מאות עובדיה. כחלון: "נמנעה חקיקת חוק הפיקוח על התקשורת". עובדי התאגיד הפגינו מחוץ למסיבת העיתונאים. מנכ"ל האוצר: "עדיין לא ידוע כמה מהם יפוטרו"

תגובות
שר האוצר כחלון במסיבת העיתונאים, היום
עופר וקנין

שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל המשרד שי באב"ד כינסו היום (חמישי) אחר הצהריים מסיבת עיתונאים בה הכריזו על הסכם שגובש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לסיום המשבר הפוליטי סביב תאגיד השידור הציבורי. ההסכם מהווה בפועל פגיעה בתאגיד הקיים ופירוק חטיבת החדשות שלו.

"מאז שנכנסתי לתפקיד אני עומד כצוק איתן בשמירה על הדמוקרטיה, על בית המשפט העליון ועל האחריות על כספי ציבור", אמר כחלון בפתח דבריו, "המאבק בימים האחרונים היה מאבק על עקרונות, לא על אגו. אני שמח להציג היום את ההסכם, שהצלחנו להגיע [אליו] יחד עם ראש הממשלה. ההסכם מבטיח את חופש העיתונות, מבטיח את חופש הביטוי ומבטיח שמירה תקציבית. במסגרת ההסכם לא תהיה מעורבות פוליטית. ההסכם הזה מנע חקיקת חוק הפיקוח על התקשורת - חוק שהטיל מורא על חופש העיתונות ועל עיתונאים רבים ובצדק".

שר האוצר הוסיף כי "היו בעלי עניין שניסו להחריף את המשבר. זה אולי טוב לפוליטיקאים אבל לא לכלכלה ולא לאזרחים. מדינת ישראל זקוקה ליציבות כדי להמשיך את הצמיחה והפעילות למען האזרחים. יש לפנינו אתגרים רבים, אנחנו צריכים לטפל בהם לטובת עם ישראל".

מנכ"ל משרד האוצר שי באב״ד אמר כי עדיין לא נקבע כמה מאנשי רשות השידור ייטמעו בחטיבת החדשות החדשה, אך הדגיש כי יושם דגש על ותק. לדבריו, ועדת איתור תכריע בנוגע לתמהיל העיתונאים שיעבדו בחטיבת החדשות החדשה. בתשובה על שאלה כמה מאנשי התאגיד צפויים להיות מפוטרים, ענה באב"ד כי "בשלב הזה אנחנו עוד לא יודעים". הוא הוסיף כי "אם אנשים ילכו הביתה, בוודאי שצריך להיות כאן מנגנון פיצוי מאוד משמעותי. אנשים עזבו מקומות עבודה".

באב"ד הוסיף כי "עמדנו על כך שהתאגיד ייפתח ב-30 באפריל. זו היתה הדרישה בכל המשא ומתן. בפועל, הבקשה לדחות עד 15 במאי באה בגלל בקשה של היועץ המשפטי לממשלה לפיה לא ניתן לקצר הליכים בחקיקה כל כך מורכבת, ולכן הוא זה שביקש את השבועיים ארכה״.

כמה עשרות מעובדי התאגיד הפגינו מחוץ לקרית הממשלה בתל אביב בעת מסיבת העיתונאים, במחאה על ההסכם שגובש. המפגינים נשאו שלטים עליהם נכתב "גם לנו יש משפחות", "הציבור דורש עיתונות חופשית" ו"לציבור מגיע שידור ציבורי עצמאי".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סבור כי ההסכם אינו חף מקשיים, אך ניתן יהיה להגן עליו אם תוגש נגדו עתירה לבג"ץ. מנדלבליט השתתף בפגישות בין כחלון לנתניהו ובחן את ההצעות השונות שעלו בשיחות. היועץ הביע במהלך המגעים התנגדות לביטול גורף של שידורי חדשות בתאגיד, לביטול של חוק התאגיד בכללותו ולניסיון לקדם הליכי הדחה פרסונאליים נגד ראשי התאגיד, גיל עומר ואלדד קובלנץ.

בנוסף, מנדלבליט התנגד נחרצות לחוק הפיקוח על התקשורת שביקש נתניהו לקדם וטען כי מתקיימת בעניינו מניעה משפטית. לפי חוק הפיקוח שניסה נתניהו לקדם, אמור היה לקום גוף פיקוח בתוך משרד התקשורת, שיושב הראש שלו היה ממונה ישירות על ידי שר התקשורת, ללא ועדת איתור. 

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) צייצה בטוויטר לאחר מסיבת העיתונאים כי "מדינה שלמה מוכת בעיות ביטחוניות וחברתיות מיטלטלת באופן מופקר בין גחמותיו המשונות של ראש הממשלה. זאת תוך ביזיון בית המשפט, שאסר עליו לעסוק בענייני תקשורת. ההסכם הוא יצור כלאיים עקום, שכל תכליתו לאפשר שליטה של נתניהו על שידורי החדשות, ומי שמשלמים את המחיר הם פעם עובדי רשות השידור ופעם עובדי התאגיד". 

המשבר הפוליטי סביב התאגיד הידרדר באחרונה לאיום מצד נתניהו ללכת לבחירות. הפשרה הנוכחית, שבה כחלון מאפשר לנתניהו לפגוע בחטיבת החדשות של התאגיד, מסכלת את איומי הבחירות. בחוק המתגבש בין הצדדים ייקבע כי חטיבת החדשות של רשות השידור, שנמצאת כיום בפירוק ומנוהלת על ידי ברי בר ציון, תמשיך לפעול ולשדר חדשות גם לאחר הקמת התאגיד.

המשמעות היא כי רשות השידור במתכונתה הנוכחית תמשיך לשלוט בשידור הציבורי בישראל לטווח זמן בלתי ידוע שבו יוקם תאגיד חדש. תהליך כזה עשוי להימשך שנים. גם לאחר הקמת התאגיד, חטיבת החדשות שלו כלל לא תפעל. במקום זאת, שידורי החדשות של ערוץ 1 ושל רשת ב' יימשכו כרגיל – כולל מהדורות "מבט" וה"מוסף", באמצעות אותם מגישים ופרשנים, למשל הפרשן הכלכלי עודד שחר.

הסיכום שאליו הגיעו נתניהו וכחלון יעלה לקופת המדינה עשרות ואולי כמה מאות מיליוני שקלים - כך מעריכים מקורות כלכליים. לפי הערכות, עלות ההפעלה של השידור הציבורי במתכונת החדשה לא תהיה נמוכה, בשל הצורך בהעסקת עובדים, שכירת משרדים, אולפנים וכו'.

נוסף על כך, סוכם כי משרד האוצר יגבש הסדרי פרישה לעובדי רשות השידור שלא ימשיכו בתאגיד החדשות ולעובדי התאגיד שלא ישולבו בו. במשרד האוצר אמרו כי במסגרת פשרה זו יישמרו מסגרות התקציב. ואולם, ההערכה היא שיהיה צורך להגדיל את סיוע הפרישה לעובדים מבוגרים שלא ייקלטו לעבודה.

גורמים המעורים בנעשה אמרו ל"הארץ" כי "אם אכן המהלך ייצא אל הפועל, זו התקפלות מוחלטת של שר האוצר מהתחייבותו להקים את התאגיד. בסופו של דבר רשות השידור, עם כל החוליים שלה, תמשיך לפעול כרגיל במשך שנים". 

עם זאת, לדברי מקורות באוצר, "מבחינת כחלון הוא הצליח להשיג את פתיחת התאגיד, מול נתניהו שדרש לסגור אותו. הישג נוסף של כחלון הוא שנתניהו ויתר ולא יחוקק את חוק הפיקוח על התקשורת וכן, שלא יפוטרו ראשי התאגיד גיל עומר ואלדד קובלנץ. הישג נוסף של כחלון הוא שהסדרי בחירת הנהלתו והמועצה שתפקח על תאגיד החדשות החדש יהיו במתכונת זהה להסדרים שקבועים היום בחוק בנוגע לתאגיד כאן".

מצד שני, נתניהו הגיע להישג חשוב מבחינתו: התאגיד לא ישדר חדשות בטלוויזיה וגיל עומר ואלדד קובלנץ לא יעסקו בחדשות ובאקטואליה. נתניהו גם הצליח להצטייר כמי שהגן על עובדי רשות השידור.

כאמור, לפי הפשרה בין כחלון לנתניהו, כל פעילות חטיבת החדשות של התאגיד, שמונה כבר כיום מאות עובדים – תפורק. החטיבה תופקע מידיו של התאגיד ובעתיד תוקם חטיבה עצמאית שתכלול את עובדי התאגיד ואת עובדי רשות השידור. בעקבות התעקשות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, המועצה ומנהלי התאגיד ייבחרו על ידי ועדת איתור בראשות שופט, בהתאם למצב הנוכחי – כך שיישאר החיץ בין הדרג הפוליטי לחדשות. המשמעות היא שנתניהו לא יכול לבצע מינוי פוליטי ישיר.

חטיבת החדשות העתידית אמורה להיבנות משילוב של עובדי התאגיד ועובדי רשות השידור. ככל הנראה ייבחרו לה מנהלים חדשים – כלומר המנהלים הנוכחיים של החדשות בתאגיד השידור יודחו. אלא שכאמור, תאגיד החדשות יוקם רק בעוד זמן רב, ובינתיים רשות השידור תמשיך לפעול כרגיל.

בינתיים אמורים חלק מעובדי התאגיד להיקלט בערוץ 1, או שקצתם ימשיכו בתאגיד אך תוך תפקידים כפולים יחד עם עובדי רשות השידור. לא ברור בשלב זה אם כחלון אכן אישר את העלויות הכפולות של הפעלת חטיבת חדשות ברשות השידור ובתאגיד בו בזמן.

ממועצת התאגיד נמסר: "המועצה מתנגדת נחרצות להסכם בין שר האוצר לראש הממשלה. משמעות המתווה הינה הקמת גוף מפוצל שלא יכול לאחד משאבים בצורה יעילה וחסכונית כפי שתוכנן ושהתוצאה שלו הינה זריקת כספי ציבור לשווא.

"מועצת התאגיד תגן על העיתונאים ואנשי החדשות המצוינים של תאגיד כאן, אשר עזבו מקומות עבודה והתייצבו לדגל על מנת להביא שידור ציבורי איכותי, פלורליסטי ועצמאי לאזרחי ישראל, כדי לשמור על זכויותיהם ועצמאותם. אנו קוראים לשומרי הסף, היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה, להגן על האינטרס הציבורי ועל זכויות העובדים".

מליאת הכנסת תכונס ביום ד' הקרוב לאישור בקריאה ראשונה של הצעת החוק לדחיית תחילתם של שידורי התאגיד בשבועיים, עד 15 במאי 2017. בכנסת מקווים להשלים ביום רביעי הקרוב את חקיקת החוק בשלוש קריאות.

הצעת החוק לא תכלול את כל השינויים המסתמנים בעבודת התאגיד, כמו למשל: פירוק חטיבת החדשות של התאגיד והקמת חטיבת חדשות שתכלול את עובדי רשות השידור וחלק מעובדי התאגיד. יתר השינויים יידונו ככל הנראה בוועדה מיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן או ב"ועדת הרפורמות".

הכוונה היא לחוקק את יתר השינויים עד לאמצע חודש מאי 2017.  כמו כן, החוק החדש יכלול מתן הסדרי פרישה לעובדי רשות השידור שאינם ברשת ב', למשל - ושלא ייקלטו לעבודה בתאגיד.

בוועד העיתונאים של התאגיד נערכים להפגנה גדולה. מהוועד נמסר כי "בשבת הקרובה, ב-19:30, תתקיים הפגנה מול קרית הממשלה בתל אביב כדי למחות נגד הניסיונות המושחתים של הממשלה להשתלט על העיתונות החופשית בישראל ועל השידור הציבורי בפרט, תוך זלזול במאות מיליוני שקלים של כספי ציבור והתעללות מתמשכת ביותר מאלף עובדים בתאגיד וברשות השידור. אנו קוראים לעיתונאים, יוצרים, ארגונים חברתיים וכל אזרח שאכפת לו להצטרף אלינו".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות