מנדלבליט סבור כי פשרת התאגיד לוקה בקשיים, אך תעמוד במבחן בג"ץ

היועץ המשפטי לממשלה היה מעורב בפגישות בין נתניהו וכחלון, והתנגד בין היתר לביטול גורף של חטיבת החדשות בשידור הציבורי, להדחת ראשי התאגיד ולחוק הפיקוח

שרון פולבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מנדלבליט במכללה האקדמית נתניה, בתחילת השנה
מנדלבליט במכללה האקדמית נתניה, בתחילת השנהצילום: אילן אסייג
שרון פולבר

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סבור כי המתווה שהושג בפשרת הסכם התאגיד בין שר האוצר לראש הממשלה לא חף מבעיות, אך ניתן יהיה להגן עליו בבג"ץ. בפגישות בין השר משה כחלון לבין בנימין נתניהו התנגד מנדלבליט להצעות שונות שנועדו להחליש את התאגיד. במסגרת ההסכמות בין נתניהו לכחלון היום (חמישי) הוחלט על פירוק חטיבת החדשות בתאגיד, ולא ברור מה יעלה בגורל מאות עובדיה. 

מנדלבליט היה מעורב בפגישות בין כחלון ונתניהו ובחן הצעות שעלו במטרה להחליש את התאגיד. בין היתר, התנגד היועץ המשפטי לביטול גורף של החדשות בשידור הציבורי, לביטול חוק התאגיד בכללותו ולניסיון לקדם הליכי הדחה פרסונאליים בתוך התאגיד, שכוונו כלפי ראשי התאגיד גיל עומר ואלדד קובלנץ.

בנוסף התנגד מנדלבליט נחרצות לקידום חוק הפיקוח על התקשורת, וטען כי מתקיימת בעניינו מניעה משפטית. במרכז החוק שניסה נתניהו להעביר ישנו מהלך שכונה "ברית המועצות" - רפורמה שנידונה כבר שנים ומרכזת את מועצת הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין תחת גוף שייקרא "הרשות והמועצה לשידורים מסחריים" .

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו היא תאגיד סטטוטורי האחראי לקיום שידורי טלוויזיה ורדיו מסחריים בישראל, בהם ערוץ 10 ו-2, ופיקוח עליהם. המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין היא מועצה ציבורית האחראית בין היתר על שידורי החברות "הוט" ו"יס". לפי חוק הפיקוח שניסה נתניהו לקדם, אמור היה לקום גוף מפקח בתוך משרד התקשורת, ומינוי היו"ר שלו היה נעשה ישירות על ידי שר התקשורת ללא ועדת איתור.

כחלק מחוק הפיקוח, נתניהו ביקש להכליל תחת הרשות החדשה את התאגיד, וכך גם את גלי צה"ל. על פי הצעת החוק, תאגיד השידור וגופי תקשורת אחרים בישראל יהיו כפופים למועצה המורכבת מ-11 חברים שימונו על ידי הדרג הפוליטי. בכך ביקש נתניהו להשיג למעשה שליטה ברגולטורים של כל השידורים המסחריים והציבוריים. 

סוגיה נוספת שעלתה בפגישות ולא זכתה לגיבוי היועץ המשפטי לממשלה הוא הניסיון להוביל לפוליטיזציה של המינויים בתאגיד. שלשיטת מנדלבליט לא היה מקום לשנות את המנגנון שקיים בחוק התאגיד - ועדת איתור בראשות שופט האמונה על מינוי בכירים. לצד זאת, במשרד המשפטים סבורים כי נתניהו יכול לעסוק בכל הסוגיות האלו בתפקידו כראש ממשלה, למרות הביקורת שהתעוררה ושבעקבותיה נאלץ להשעות את עצמו מתפקידו כשר התקשורת. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ