בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מתנגד להסכם חיסול התאגיד

אבי ליכט, המשפטן הבקיא ביותר בענייני תקשורת בסביבת מנדלבליט, הושאר מחוץ למעגל ההתייעצויות לגיבוש ההסכם בין נתניהו לכחלון

100תגובות
היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט וראש הממשלה נתניהו, ב-2015
Dan Balilty / AP

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, שנחשב לדמות הבקיאה והמנוסה ביותר במשרד המשפטים בענייני תקשורת, מתנגד להסכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון שיוביל לחיסול תאגיד השידור הציבורי. ליכט ביקר בחריפות את מתווה הפשרה בין הצדדים, ול"הארץ" נודע כי אף שהוא היה גורם מרכזי בניסוח חוק תאגיד השידור הציבורי, הוא כלל לא הוזמן להתייעצויות עם נתניהו בנושא — בסופן הכשיר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את ההסכם.

מקורות במשרד המשפטים העריכו כי ליכט, שמשמש משנה של היועץ לתפקידים מיוחדים, נעדר מההתייעצות מפני שהעריכו שהוא יקשה על הגעה להסכם. מי שסייע במקומו ליועץ המשפטי לממשלה בנושא הוא המשנה שלו לעניינים כלכליים, מאיר לוין.

ביום חמישי סיכמו נתניהו וכחלון על סגירת חטיבת החדשות של התאגיד, המונה מאות עובדים ועומדת בליבת העשייה העיתונאית שלו. לפי ההסכם, חטיבת החדשות של רשות השידור, שנמצאת כיום בפירוק, היא שתמשיך לפעול ולשדר חדשות עד להקמת חטיבת חדשות חדשה.

מנדלבליט עצמו סבור כי אף שההסכם אינו חף מבעיות, הוא יעמוד במבחן בג"ץ אם יעתרו נגדו לבית המשפט. היועץ אף טען בהודעה שפורסמה היום מטעמו כי "עצם העיסוק של ראש הממשלה במתכונת הנוכחית בחוק השידור הציבורי הישראלי אינו מעורר חשש לניגוד עניינים". זאת, למרות שמנדלבליט המליץ לנתניהו לוותר על תיק התקשורת על רקע עתירה לבג"ץ בנושא, וחרף העובדה שראש הממשלה חשוד בניסיון לקבלת טובות הנאה ממו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, בתמורה להחלשת העיתון המתחרה ישראל היום.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט (במרכז), בדיון בוועדת הכלכלה ב-2015
אמיל סלמן

הודעת מנדלבליט עוררה ביקורת בקרב גורמים שונים במערכת הפוליטית, התקשורתית והמשפטית. השופט אליהו מצא, המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, התייחס להתנהלות היועץ בנושא התאגיד ואמר כי במקום למנוע את התערבות ראש הממשלה בתקשורת, מנדלבליט נתן לה לגיטימציה. "זה תמוה ומנוגד לערכי היסוד שלנו, יש מקום לעתור לבג"ץ", אמר מצא בראיון לגלי צה"ל. לדבריו, "זה מהלך שכל מטרתו לחלץ את ראש הממשלה מביקורת שלא מוצאת חן בעיניו. אולי אנחנו כבר ארדואן וטורקיה".

המשנה ליועץ ליכט היה מעורב בהליכי החקיקה של חוק תאגיד השידור ב–2014, והיה בין הגורמים שעמדו על כך שהחוק יכלול סעיפים שיבטיחו הפרדה בין הדרג הפוליטי לתוכני השידור. יחד עם קודמו של מנדלבליט בתפקיד, יהודה וינשטיין, היה ליכט גם זה שמנע מנתניהו לחולל מהפך בשוק התקשורת ערב הבחירות הקודמות. מה שעמד אז על הפרק היה סגירת ערוץ 10, שאחראי לפרסום כמה תחקירים בולטים על ראש הממשלה לאורך השנים.

בנוגע להתנגדות ליכט למתווה הפשרה בעניין התאגיד, גורמים משפטיים העריכו כי היא נבעה בין השאר מאחד המאפיינים הבולטים של ההסכם: ניתוץ החומה שבנה החוק הקודם בין הפוליטיקאים לעיתונאים. "אחת הבעיות היא הקשר הזה בין הפוליטיקה לבין השידורים", אמר ליכט בישיבת ועדה בכנסת ב–2014, שעסקה בחוק השידור הציבורי. לפני כמה חודשים הוסיף ליכט וכתב בחוות דעת שהתירה לתאגיד להתחיל את שידוריו מחוץ לירושלים כי "תכליתו של החוק ברורה — הקמת תאגיד שידור עצמאי, יעיל, רלוונטי ומצטיין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו