בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השרים אישרו את חוק הלאום, אך בתוך חודשיים יוצג נוסח חדש

לפי נוסח החוק שאושר פה אחד בוועדת השרים, השפה הערבית תהיה "בעלת מעמד מיוחד", ולא שפה רשמית. לדברי בכירים בקואליציה, ההצבעה על הנוסח הנוכחי היתה מנוף להתחלת קידום המהלך

275תגובות
צעירים בחוף הים ביום העצמאות
תומר אפלבאום

ועדת השרים לחקיקה אישרה הבוקר (ראשון) פה אחד את חוק הלאום שיזם חבר הכנסת אבי דיכטר. יחד עם זאת, היום הודיעה שרת המשפטים אילת שקד כי הממשלה צפויה להציג בתוך חודשיים נוסח חדש שיהיה מקובל על כל סיעות הקואליציה. לפי הנוסח שאושר, מדינת ישראל היא "הבית הלאומי של העם היהודי", "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" והשפה הערבית בישראל תהיה "בעלת מעמד מיוחד" - ולא שפה רשמית. 

דיכטר (הליכוד) עמד בעבר מאחורי הנוסח המקורי והקיצוני של החוק, שהוגש לראשונה לפני שתי קדנציות. הבוקר הביא את הנוסח המרוכך, עליו חתמו 13 ח"כים מהקואליציה, לוועדת השרים. לדברי בכירים בקואליציה, ההצבעה על ההצעה של דיכטר היתה מנוף להתחלת קידום המהלך. מקור אחר בקואליציה הוסיף: "שאלת תזמון קידום ההצעה הנפיצה מעניינת. אני מעריך שזה נעשה לקראת ביקורו של הנשיא טראמפ, ומתוך רצון לפוגג מתיחות בין נתניהו לבנט על רקע התחייבויות שראש הממשלה יצטרך לתת בנוגע לבנייה בהתנחלויות".

בסביבת שקד והשר יריב לין העריכו שהשניים יבקשו להציג כעת חוק ממשלתי בהשראת הנוסחים הרדיקליים שהציעו בעבר, אך בכולנו הבהירו שבכוונתם למנוע קידום שורה של סעיפים – מהלך שימתן את הנוסח הסופי של החוק. ”אנחנו תומכים עקרונית בחוק הלאום", אמר ל"הארץ" יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן, אך הוסיף כי “יש סעיפים שיידרשו בדיקה. נגבש עמדה מדויקת יותר לקראת הצגת הנוסח הממשלתי".

בניגוד לנוסח הקודם של החוק, הגרסה העדכנית לא מכפיפה את המשטר הדמוקרטי בישראל לאופייה היהודי של המדינה. החוק קובע בין השאר כי "שפת המדינה היא עברית" וכי "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה", ש"לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה". סעיף אחר מקבע בחקיקה את המנון המדינה, דגלה וסמלה הרשמי. בנוסף, הוא קובע כי "כל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, רשאי לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו".

דיכטר בישיבה של ועדת החוץ והביטחון, השנה
אוליבייה פיטוסי

החוק מעגן בחוק יסוד את חוק ועדות הקבלה, בכך שהוא קובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". בכולנו הבהירו שבכוונתם למנוע את קידומו של הסעיף הזה, כמו גם את הדרישה משופטים שלא מצאו תשובה בחקיקה לגבש את הכרעתם על בסיס "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".

המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגר לשרים חוות דעת המותחת ביקורת על נוסח החוק וקוראת לחברי הוועדה שלא לאשר אותו. מחברי חוות הדעת, פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, כתבו כי ההצעה לחוקק חוק יסוד בגרסה זו ולא כחלק ממהלך חוקתי שלם, עלולה להפר את האיזון העדין שבין היותה של המדינה יהודית להיותה דמוקרטית.

קרמניצר ופוקס הצביעו על כך שהחוק מעגן את הזהות היהודית מבלי שזכויות יסוד אחרות כמו חופש הביטוי מעוגנות בו. יתר על כן, גם חוקים המעוגנים בחוק יסוד, כמו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינם מצריכים רוב מיוחס כדי לשנותם, ולכן המשמעות המשפטית עלולה לתת עליונות לזהות היהודית בחקיקה הישראלית. לדבריהם, הצעת החוק פוגעת בזכויות המיעוט הערבי לא רק באופן סמלי אלא גם באופן מהותי. 

"חוק הלאום" הוא שם קוד לשני מהלכים שונים שניסתה הקואליציה לקדם ללא הצלחה בכנסת הקודמת: גרסה אחת של הבית היהודי ושל האגף הנצי בליכוד דרשה להעדיף את אופייה היהודי של המדינה על פני משטרה הדמוקרטי בפסיקות של בית המשפט העליון, ובכך להביא לשינוי הלך הרוח שהכתיב שורה של החלטות של שופטים. הגרסה המתונה שקידם במקביל ראש הממשלה בנימין נתניהו נועדה להצהיר בחוק שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. באמצעות קידומו של החוק ביקש נתניהו לעגן את דרישתו מהרשות הפלסטינית להכיר בכך שישראל היא מדינתו של העם היהודי כתנאי לחזרה לשולחן המשא ומתן.

בשל המחלוקות בקואליציה סביב נוסח החוק הוקם עם כינון הממשלה צוות בראשות יו"ר הקואליציה דאז, צחי הנגבי, שהיה אמור לגבש נוסח מוסכם לחוק. אלא שהצוות כשל עד כה במשימתו. בינואר האחרון החליטה ועדת השרים לחקיקה לדחות את ההצבעה על נוסח מתון הרבה יותר של החוק, שגיבש ח"כ בני בגין, כדי לאתר נוסח שיהיה מקובל על כל המפלגות. ההצעה של בגין, שזכתה לתמיכה מימין ומשמאל, ביקשה לעגן בחקיקה את היותה של ישראל "מדינת הלאום של העם היהודי", אך מנגד הבטיחה שוויון זכויות לכל אזרחיה – הגדרה שלא הופיעה עד כה בחוק הישראלי. לפי ההצעה, המשטר במדינת ישראל הוא משטר דמוקרטי – עובדה שלא מצוינת כלל במגילת העצמאות. 

יריב לוין
עמית שאבי

גלאון: זו הכרזת מלחמה נגד האזרחים הערבים

ממלא מקום יושב ראש ועדת השרים, השר יריב לוין, אמר לאחר אישור ההצעה כי "החלטתי היום לשים סוף לגרירת הרגליים ולאשר בוועדת השרים לחקיקה את חוק הלאום. כבר זמן רב מדי שאנו מנסים לדון ולקבל החלטה לגבי החוק - חוק בסיסי אשר לא ברור איך לא עוגן בחקיקה עד כה ואשר מטרתו הפשוטה להגן על מעמדה של ישראל כמדינתו של העם היהודי. היום נגמרה תקופת ההמתנה". לוין הוסיף כי ההצעה תקודם ותוכן כהצעה ממשלתית עוד במושב הכנסת הנוכחי.

יוזם החוק, יו"ר ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר, אמר כי אישור ההצעה הוא "צעד גדול לקיבוע זהותנו, לא רק בתודעה האוניברסלית, אלא בעיקר מול עצמנו, הישראלים. להיות עם חופשי בארצנו". דיכטר הוסיף כי "היום הזה הוא צעד ראשון ומבורך בדרך לחיזוק משמעותי למעמדה של מדינת ישראל. החוק יבצר את מעמדה של ישראל ואת ערכיה כיהודית ודמוקרטית, מול כל אלו המנסים לפגוע בה".

שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) בירכה את דיכטר על אישור החוק ואמרה כי תגיש בתוך 60 יום הצעת חוק ממשלתית בוועדת השרים: "זה צעד חשוב והכרחי לביסוסה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", הוסיפה.

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אמר בתגובה לאישור החוק כי "ממשלת ישראל ממשיכה לקדם חוקים שכל מטרתם היא עריצות הרוב על חשבון המיעוט. במקום לפעול לבנייה של עתיד משותף לכלל אזרחי המדינה, הממשלה פועלת להרוס את מעמד האוכלוסייה הערבית ולהדיר את תרבותם ושפתם".

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה כי מדובר ב"הכרזת מלחמה נגד אזרחי ישראל הערבים ונגד ישראל כחברה דמוקרטית ומתוקנת. התוצאה של החוק ברורה. יהודים מקבלים עדיפות על שאר אזרחי ישראל, ובכך פוגעים באופן בוטה בזכויות אדם, בדמוקרטיה ובזכויות המיעוט הערבי בישראל". גלאון הוסיפה כי "המהלך הזה, שיעגן בחקיקת יסוד פרקטיקות גזעניות המדירות עשרים אחוז מהאוכלוסייה, הוא איום על התשתית הדמוקרטית של המשטר בישראל, המבוסס על הרעיון הציוני של הקמת חברה שוויונית ודמוקרטית לכל אזרחיה".

חבר הכנסת אראל מרגלית (המחנה הציוני) אמר כי "ממשלה שמפחדת לקבוע גבולות למדינה לא רשאית לקבוע את אופיה של המדינה. חוק הלאום הוא ניסיון להתנקש בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ומזכיר תקופות אפלות. אני מצפה מכחלון לעמוד לצד האינטרס הציבורי-ישראלי ולא לצד האינטרס המשיחי של נתניהו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו