השרים ידונו היום במינוי פרקליט שיעיין בחומר חסוי כדי לסייע לעצירים ביטחוניים

כיום, סנגוריהם של החשודים אינם רשאים לבחון את מלוא הראיות שנאספו נגדם, בהיעדר הסיווג המתאים. המכון הישראלי לדמוקרטיה ושני ראשי שב"כ לשעבר תומכים בהצעה

יהונתן ליס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יהונתן ליס

חברי ועדת השרים לחקיקה יחליטו היום אם לתמוך במינוי עורך דין מיוחד, בעל סיווג ביטחוני גבוה, שיוכל לעיין בחומרי חקירה חסויים כדי לסייע לחשודים בעבירות ביטחוניות. כיום, סנגוריהם של החשודים אינם רשאים לבחון את מלוא הראיות שנאספו נגדם, בהיעדר הסיווג המתאים. עורך הדין, שישתייך לסנגוריה הציבורית, יצטרף לייצוג החשודים ויסייע לבית המשפט לבחון את הראיות. 

את הצעת החוק הגיש ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), והיא זוכה לתמיכת המכון הישראלי לדמוקרטיה, שגורס כי היא תסייע לשמור על זכויות החשודים. כמו כן תומכים בהצעה שני ראשי שב"כ לשעבר, חברי הכנסת יעקב פרי (יש עתיד) ואבי דיכטר (הליכוד).
"השאלה אם לחשוף חומר מסווג במסגרת הליך משפטי אינה שאלה פורמלית, אלא נוגעת לשורש ההליך המשפטי בין הצדדים", נכתב בהצעת החוק.

פעילי נוער גבעות בהפגנה בעקבות הגשת כתבי אישום בפרשת הרצח בדומא, מחוץ לבית המשפט בלוד, בשנה שעברהצילום: תומר אפלבאום

עוד נאמר בהצעה כי "יש בה (בשאלת החשיפה לחומר מסווג) כדי להשפיע באופן מהותי ויסודי על אופן ניהול ההליכים שבהם עסקינן, על יכולתו של אדם להתגונן באופן ראוי ועל יכולתו של בית המשפט להשיג את התכלית העיקרית של כל הליך משפטי, שהיא בירור הפלוגתאות השנויות באמת במחלוקת בין הצדדים, מיקודן, והכרעה צודקת בהן".

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' יובל שני, פרופ' עמיחי כהן ואל"מ במילואים לירון ליברמן, קראו לשרים לתמוך בהצעת החוק וציינו כי ההסדר הנוכחי בנוגע למעצרים מינהליים והליכים ביטחוניים אחרים מעורר קשיים, לאור הנוהג לבסס את ההחלטות השיפוטיות על מידע חסוי שאינו נמסר לעצור או לעורך דין המייצג אותו. 

כיום, במקרים אלה, בית המשפט בוחן את בקשת גורמי הביטחון בפועל במעמד צד אחד. "עורכי הדין המיוחדים, לא יחשבו כמייצגי העצורים ולא ימסרו להם דבר מהחומרים החסויים אלא ייצגו את האינטרס שלהם מול בית המשפט, תוך בחינת ההצדקה לחיסיון על הראיות והעלאת טיעונים כנגד בקשות גורמי הביטחון", נכתב בפניית המכון לחברי ועדת השרים לחקיקה. 

חוקרי המכון ציינו כי הסדרים דומים קיימים במדינות מערביות כמו בריטניה, קנדה וניו זילנד וכי הסדר שכזה יסייע בשמירה על זכויות הפרט מבלי לפגוע בביטחון המדינה וימתן ביקורת בינלאומית על ישראל בכל הנוגע להתנהלותה בסוגית המעצרים הביטחוניים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ