בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת ביטלה סופית את פקודת העיתונות המאפשרת סגירת עיתונים

הפקודה, שחוקקה בתקופת המנדט הבריטי, הקנתה למשרד הפנים סמכות להעניק רישיונות לעיתונים בישראל ואף לסגור אותם אם לדעת השר הפרסום עלול להוות סכנה לשלום הציבור

2תגובות
שר הפנים יכול היה לסגור עיתונים מחשש לשלום הציבור
דודו בכר

מליאת הכנסת אישרה היום (שני) סופית את ביטול פקודת העיתונות. הפקודה הקנתה למשרד הפנים סמכות להעניק רישיונות להוצאתם לאור של עיתונים בישראל וכן לסגור עיתון פעיל, אם לדעת שר הפנים פרסום בו עלול לסכן את שלום הציבור. 

חברי הכנסת אישרו את ההצעה הקובעת כי יש לבטל את הפקודה "בשל הפגיעה הקשה בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולחופש העיסוק, וכן בשל כך שהמדובר בפקודה מנדטורית, ארכאית, שההסדרים הקבועים בה אינם מותאמים להתפתחויות שחלו מאז חקיקתה בתחום העיתונות בפרט ובתחום התקשורת בכלל". 

בעקבות חשיפת "הארץ" הודיע אתמול משרד הפנים על ביטול הנחייתו לסגור מקומון באילת שלא קיבל רישיון בהתאם לפקודה - הנחיה שניתנה בניגוד לעמדתו המוצהרת של שר הפנים, שפעל לביטול הפקודה.

מדובר במהלך משלים להחלטת מליאת הכנסת מלפני שנה לבטל את תקנה 94 בתקנות ההגנה לשעת חירום, שאיפשרה לפקיד מחוזי במשרד הפנים לשלול רישיון הוצאת עיתון "ככל אשר יישר בעיניו ומבלי לתת כל טעם לדבר". 

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הגיש הצעת חוק פרטית לביטול הפקודה במקביל למשרד הפנים. "אני מאוד שמח שהחיינו והגיענו לזמן הזה", אמר על דוכן הנואמים במליאה. "הגשתי הצעת חוק לבטל את פקודת העיתונות מיד לאחר שנבחרתי לכנסת. היא הגיעה לדיונים ונדחתה פעם אחר פעם. והנה אנחנו היום מבטלים את פקודת העיתונות שהיא מערכת אנטי דמוקרטית, שריד לשלטון זר שהיה בארץ הזאת". לדבריו, "פקודת העיתונות היא התנגשות מבנית בחופש העיתונות. חשוב שדווקא בימים אלה שבהם יש ניסיונות לפגוע בתקשורת, עוברת ההחלטה ההיסטורית של ביטול הפקודה".

השר דרעי קיבל את החלטתו על רקע עתירה של האגודה לזכויות האזרח שהוגשה לבג"ץ בנושא. עו"ד דן יקיר, שהגיש את הבג"ץ, בירך על החלטת הכנסת. "נאלצנו להיאבק בבית המשפט במשך עשרים שנה כדי שגם הממשלה והכנסת יבינו זאת: לא ראוי שאזרחים יצטרכו להוציא רישיון ולעמוד בתנאיו כדי לפרסם עיתון ושלמדינה תהיה סמכות לסגור אותו", אמר יקיר. 

לפי נתונים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" בתשובה לבקשת חופש מידע, בעשור האחרון מנע משרד הפנים תוך שימוש בפקודה את הוצאתם לאור של לפחות 62 עיתונים, שהם יותר מ-10% מסך הבקשות שהוגשו למשרד להוצאת עיתון. המשרד מנע פרסומם של עיתונים מסיבות כמו "חוסר השכלה", רישום פלילי של העורך הראשי, או בנימוקים טכניים הקשורים לאופן הגשת הבקשה לרישיון.

פקודת העיתונות חוקקה ב-1933, בתקופת ממשלת המנדט הבריטי שהחילה צנזורה פוליטית אדוקה בארץ. הפקודה קבעה כי שר הפנים רשאי להורות על סגירת עיתון אם לדעתו פרסום מסויים בו עלול לסכן את שלום הציבור. כך, בשנת 1953 הורה שר הפנים דאז ישראל רוקח לסגור את העיתונים "קול העם" ו"אל איתיחאד", שפרסמו מאמרי ביקורת חריפים על הממשלה. העיתונים עתרו לבג"ץ, אשר פסל את החלטת שר הפנים בנימוק שעליו להוכיח את האפשרות לפגיעה בשלום הציבור ברמת ודאות גבוהה.

לפי הפקודה, עיתון הוא "כל דבר דפוס המכיל חדשות, ידיעות, סיפורי מאורעות... או עם כל עניין אחר בעל חשיבות ציבורית, הנדפס בכל לשון והיוצא לאור בישראל למכירה או להפצת חינם". כדי לקבל רישיון, על עורך העיתון להיות מעל גיל 25, בעל תעודת בגרות ישראלית או תעודה שהוכרה כשוות ערך וללא הרשעה שבגללה נגזרו עליו שלושה חודשי מאסר או יותר. העורך אף היה צריך להצהיר כי "לא נשללה מאתו הרשות לעבוד כעורך דין או כרופא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו