בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממונה על ביקורת הגבולות: חלה עלייה במספר הנשים המובאות מחו"ל לעסוק בזנות

נציגת מינהל האוכלוסין אמרה בדיון בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים כי השנה נתפסו 72 נשים שהובאו לארץ לעסוק בזנות. נציגת הפרקליטות: המשטרה מפגרת בטיפול בזנות קטינים

33תגובות
הפגנה נגד זנות בתל אביב, ב-2015
עופר וקנין

ישראל מתגאה בשנים האחרונות בכך שתופעת הסחר בבני אדם במדינה כמעט ונעלמה, אולם נתוני רשות האוכלוסין מגלים כי בשנה וחצי האחרונות סורבה כניסתן של 372 נשים שניסו להיכנס במסווה של תיירות לישראל כדי לעסוק בזנות. לאחר שבשנות ה–2000 המוקדמות היתה ישראל ברשימה השחורה של משרד החוץ האמריקאי של מדינות שמתנהל בהן סחר בבני אדם, החל מ–2012 היא דורגה בדרגה הראשונה של מדינות שעומדות בקריטריונים למאבק בסחר. ב–2010 אף הודיעה המשטרה כי לא אותרו נשים זרות שנסחרו למטרות זנות בישראל. אולם לפי נתוני הרשות, ב–2015 נתפסו 50 נשים שניסו להיכנס לישראל, ב–2016 נתפסו 300 ובחודשים ינואר עד אפריל השנה נתפסו 72 נשים מאוקראינה ומגיאורגיה, שניסו להיכנס למדינה כדי לעסוק בזנות. הממונה על ביקורת הגבולות ברשות האוכלוסין, מיכל יוספוב, אמרה אתמול בדיון בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות כי הם מרגישים שישנה עלייה בניסיונות להיכנס לישראל בתקופה האחרונה.

החל מ–2005 החלו להתבטל בהדרגה הדרישות לאשרות תיירות לישראל ממדינות כמו אוקראינה, מולדובה, בלארוס, רוסיה וגיאורגיה, ובכך נפתח חלון הזדמנויות עבור עבריינים להביא נשים לארץ לעסוק בזנות במסווה של תיירות. לרוב, אותם עבריינים יוצרים קשר עם נשים מאוקראינה או מרוסיה דרך האינטרנט ומציעים להן להגיע לישראל כדי לעסוק בזנות, תוך שהם מבטיחים להן סכומי כסף משמעותיים שעמם ישובו לביתן. הן מגיעות לישראל עם אשרת תייר חוקית לחלוטין, ולרוב עוברות את ביקורת הגבולות בלי לעורר חשד. מדובר בתופעה שמתרחשת בשנתיים האחרונות מתחת לרדאר של גורמי האכיפה, והרשויות מתקשות לזהות את אותן נשים בכניסה לישראל ולהעמיד לדין את העבריינים שהביאו אותן לארץ.

"אנחנו רואים שהסחר בנשים לישראל הולך ומתגבר בגלל ביטול האשרות", אמרה יוספוב. "אנחנו לא יכולים לעשות יותר ממה שאנחנו עושים כעת כי זה ייפגע בתיירות, יש קו דק. כאשר מתעורר חשד הנשים מעוכבות ומתושאלות. בהרבה מקרים הנשים נפתחות ומספרות שגורמים ישראלים יצרו איתם קשר ברשת וביקשו מהן להגיע לארץ בתמורה לתשלום נדיב. אנחנו מעבירים את כל המידע למשטרה".

בשיחה עם "הארץ" אמרה יוספוב כי כל הנשים שנתפסו ביקשו לחזור באופן מידי לארצן ולא שתפו פעולה גם גורמי החקירה. בשיחה עם "הארץ" סיפרה כי מתחילת 2017 התקבלו ברשות 17 בקשות ל"חיים משותפים" — אזרח ישראלי שמבקש לגור בישראל עם אזרח או אזרחית זרים — אשר נחשדות כבקשות למטרת עיסוק בזנות של הנשים. לדבריה, החשד מתעורר בין היתר במצבים שבהם מדובר בגבר שיש לו עבירות הנלוות לזנות, והבקשות החשודות מועברות למשטרה.

בדיון בוועדת המשנה, בראשות חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד), התכנסו בכירים ומנכ"לים של משרדי ממשלה וברשויות כדי לסקור את פעילותם למיגור תופעת הזנות. כמו בדיונים קודמים בנושא, גם לדיון הזה לא הגיעו נציגי משרד הקליטה, למרות ש–52% מהנשים בזנות הן עולות מברית המועצות. במהלך הדיון אמרה לביא כי "הזנות משחיתה את גופן ונפשן של העוסקות והעוסקים בה ויחד איתם גם את החברה כולה. הפללת לקוחות תהיה צעד דרמטי בהעברת האחריות גם אל הצרכן והיא חלק בלתי נפרד מהמאבק בתופעה״.

מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, אמר בדיון כי למשרדו אין מספיק משאבים לטיפול בזנות. "אם יעמידו לרשותנו משאבים, נעמיק את הטיפול", אמר. לפי כתבה שפורסמה ב"הארץ" בשנה שעברה, היקף הזנות בישראל הוא 1.2 מיליארד שקלים בשנה, בעוד תקציב משרד הרווחה למאבק בה הוא 22 מיליון.

סגנית מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה, אפרת שרעבי, אמרה בדיון כי אין מענה וטיפול בזנות באילת ובירושלים, וכי המשרד בוחן הקמת מסגרות לטיפול בבעיה בשתי הערים. "בירושלים אנו כעת נמצאים בתהליך מיפוי הזנות על ידי העירייה, לאחר שלקח להם זמן להבין כי קיימת זנות בעיר", אמרה שרעבי. "בתום התהליך ננסה להתאים מענים מיוחדים לפי אופי העיר והזנות בה״. לדבריה, בבאר שבע תיפתח החודש דירת חירום שנועדה לשכן נשים בזנות, והיא תצטרף לשתי דירות נוספות: בחיפה ובתל אביב.

נציגת היוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר) בדיון, סא"ל אושרת בכר, אמרה כי הצבא לא מקבל מידע ממשרד הרווחה על קטינות בזנות לפני גיוס, וברווחה השיבו כי המידע הזה סודי. לבקשת יו"ר הוועדה, מנכ"ל משרד הרווחה אביגדור קפלן אמר שיבחן אפשרות לבטל את הסודיות ולהעביר את המידע המבוקש לצה"ל.

על פי סקר רשמי של משרד הרווחה, כ–12 אלף בני אדם בישראל נמצאים בזנות, בהם 85% נשים, 5% גברים וכ–10% קטינות. לפני עשר שנים החליטה הממשלה לראשונה על תוכנית לאומית בין־משרדית לטיפול בזנות, שבמסגרתה מחויבים משרדי הממשלה לפעול בנושא, אך תוכנית זו מיושמת באופן חלקי בלבד ובתקצוב חסר. בדיונים קודמים בוועדה התברר כי אין גורם אחראי שמרכז את פעילות התוכנית בכלל משרדי הממשלה ועוקב אחר יישומה. כמו כן, ל"הארץ" נודע כי משנת 2007 לא עודכן תקציב המרפאות הניידות של משרד הבריאות שמסיירות מדי ערב באזורים שבהם מתקיימת זנות בתל אביב ובחיפה, ומספקות טיפול ובדיקות לנשים בזנות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו