בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת לקק"ל: מצאו פתרון שיאפשר את המשך חכירת קרקעות הכנסייה בירושלים שנמכרו

יו"ר ועדת הפנים קרא לרשות מקרקעי ישראל, לקק"ל וליועץ המשפטי לממשלה לגבש פתרונות ולהציגם לוועדה. מדובר בקרקעות שהסכמי החכירה שלהן מהכנסייה היוונית צפויים לפוג בעוד 30 שנה

2תגובות

ועדת הפנים של הכנסת דרשה מרשות מקרקעי ישראל ומקק"ל לגבש פתרון שיאפשר את המשך חכירת הקרקעות בירושלים, אותן מכרה הכנסייה היוונית אורתודוקסית לגורמים פרטיים, קרקעות עליהן בנויים אלפי בתי מגורים בעיר.

יו"ר הוועדה, דוד אמסלם, הורה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, לזמן את נציגי שני הארגונים לדיון בו יפעלו לאתר פתרון בנושא. ועדת הפנים צפויה להתכנס לדיון מעקב מיוחד בעוד שישה שבועות, בעיצומה של הפגרה, כדי לבחון את הפתרונות שגיבשה המדינה לסיוע לתושבים.

קק"ל חכרה את הקרקעות מהכנסייה בשנות ה-50 לתקופה של 99 שנים. ההסכמים צפויים לפוג בעוד כ-30 שנים, ואז הקרקעות והמבנים אמורים היו לשוב לבעלות הכנסייה. כמה משאים ומתנים בין קק"ל לבין הכנסייה להארכת החוזים כשלו. בשנת 2011 רכשה קבוצת משקיעים בשם "ניות-קוממיות", את הארכת החכירה מהכנסייה לעוד 200 שנים.

בדיון שקיים הבוקר (רביעי) אמר אמסלם כי "אזרח שרוכש בית ואומרים לו שזה בחכירה למאה שנה, לא מעלה בדעתו שיום אחד יגידו לו, 'צא מהבית'". לדבריו, "רשות מקרקעי ישראל, כזרוע של המדינה, חייבת כמה שיותר מהר לשבת מול הבעלים ולהסדיר את העניין".

בניין "ראש רחביה" בירושלים, בשנה שעברה
אוליבייה פיטוסי

ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת) דרש בדיון שהמדינה תפעל לחשיפת זהותם של רוכשי הקרקעות ושל מסמכי העסקאות. "כל העניינים מתנהלים במחשכים. איפה המדינה? בעלים עלומי שם שרשומים באיי הבתולה. משרד המשפטים משתף פעולה ואף אחד לא יכול לקבל מידע. אני דורש מהמדינה לפרסם את כל המסמכים".

עו"ד יהונתן צבי, מנהל חברת "ראש רחביה", שהקימה מבנה ומחזיקה בשמונה דירות בו, סיפר כי "30 שנה ניסינו להאריך את תקופת החכירה. הבעיה עם חכירה שזה כמו לשכור דירה, צריך לפנות בתום התקופה. החוק קובע שהבניין חוזר למחכיר והדייר מאבד את דירתו".

רות אפריאט מרשות מקרקעי ישראל אמרה בדיון על קק"ל למצוא פתרון למצב. "זכות הבעלות עברה לגורמים פרטיים. הנושא מצריך חשיבה", אמרה. "החוזים מותאמים לשנת 2051-52, עוד 30 שנה. לבעלים החדשים יש זכות לנהל מו"מ ולגבות כספים. זו משמעות העסקה. מאז מופעלים לחצים על הדיירים".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הוסיף כי לדעתו יש לחדש את החכירה ולדון על חוזה ארוך יותר, "שימנע בעוד פחות מ-30 שנה את המאבק הציבורי שכבר מסתמן פה. בשביל שהוא יקודם, צריכה הממשלה להתעורר מהתרדמת שלה ולהתחיל לפעול עכשיו מול הרוכשים החדשים. למדינה יש כוח שלבעלי הדירות אין אותו וככל שיעבור הזמן הסיכויים לחידוש הסכם חכירה יפחתו".

ח"כ רחל עזריה (כולנו) שיזמה את הדיון, אמרה בו: "לא נפקיר את התושבים, אם קק"ל לא יטפלו בעניין אנחנו נחוקק חוק שיגן עליהם. לא יכול להיות שכל המהלך של רכישת אדמות הכנסייה נעשה מעל הראש של כל הרשויות בישראל. הכנסייה מדברת עם קבוצת יזמים מסתורית שאנו לא יודעים מי עומד מאחוריה, וחברי פרלמנט ירדני מדברים עם הכנסייה, ורק אלו שגרים באדמות עצמן בירושלים נותרים ללא מענה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו