בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק הלאום המתגבש לא יגדיר את ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית"

אחת ההתלבטויות העיקריות בצוות השרים שדן בנושא, היא אם לקבוע שישראל היא "מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי״ או ״מדינה יהודית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל״

76תגובות
ירין לוין לפני ישיבת ממשלה, בשנה שעברה
מרק ישראל סלם

חוק הלאום המתגבש לא יגדיר את ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית", כך עולה מדיוני ועדת השרים המיוחדת שמגבשת את נוסח החוק החדש. הוועדה השלימה בימים האחרונים את עיקרי טיוטת החוק שיקודם בכנסת, אלא שבשתי סוגיות מרכזיות -  אזכור המשטר הדמוקרטי במדינה ומעמדה של השפה הערבית - חברי הוועדה עדיין לא הכריעו.

השרים מתלבטים אם לקבוע שישראל היא ״מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי״ או להשמיט אזכור לדמוקרטיה בנוסח החוק ולהסתפק בסעיף עמום הקובע כי ישראל היא ״מדינה יהודית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל״. שרי הימין ניסו בעבר לקדם נוסח חוק שיאפשר לבג"ץ להעדיף את זהותה היהודית של המדינה, במקום שבו יש התנגשות עם ערכי הדמוקרטיה. שני נוסחי ההצעה הנבחנים כעת עשויים להביא להעדפה של ערכי היהדות על פני הדמקרטיה. 

במקביל, נכון לעכשיו, חוק הלאום המתגבש צפוי לנסח הבדל בין מעמדה של השפה הערבית לזה של העברית. ״יש התלבטות בין שני נוסחים אפשריים לגבי ההגדרה המדוייקת של הערבית״, אמר מקור המעורה בניסוח החוק. כך, בעוד שהעברית תוגדר בחוק כ״שפת המדינה״, לערבית, על פי גרסה אחת, יינתן ״מעמד מיוחד במדינה״. לפי גרסה אחרת, יתווסף סעיף הקובע כי, ״אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה״.  

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עדיין לא עודכן בנוסחים המסתמנים ולא נתן את אישורו למהלך. צוות השרים, הכולל את יריב לוין (ליכוד), איילת שקד (הבית היהודי) אלי כהן (כולנו) ויוזם החוק המקורי, ח״כ אבי דיכטר (ליכוד), נפגש ביום ראשון האחרון בניסיון להשלים את גיבוש ההצעה שתהיה מוסכמת על כל סיעות הקואליציה. בעקבות הפגישה קיים לוין מפגש עם נציגי הסיעות החרדיות, בהם חברי הכנסת משה גפני ומאיר פרוש מיהדות התורה.  בדיון נחשפו סעיפי החוק השונים והח"כים ביקשו להכניס בו מספר תיקונים.

בעיתון ישראל היום, שפרסם הבוקר לראשונה את הטיוטה המתגבשת, נכתב כי לבקשת החרדים תתווסף לחוק הוראה שהמדינה תשמור על המורשת הדתית וכן על המקומות הקדושים על פי המסורת. כך, לסעיף הקובע כי ״המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית וההיסטורית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות״ תתווסף לצד המילה ״ההיסטורית״ גם המילה ״והדתית״.

במהלך הדיון ביום ראשון הביעו השרים מורת רוח מהעובדה שהחוק עשוי לפגוע במעמדם של הדרוזים בישראל, בשל תרומתם המשמעותית למדינה והתנדבותם לצה״ל וכעת נבחנות חלופות שונות כדי להדגיש את הערך שמייחסת המדינה לשילובם בחברה.

נוסח החוק של הליכוד, שיזכה בתמיכת הקואליציה, מתבסס על הצעת החוק הפרטית שיזם ח״כ דיכטר ואושרה במאי האחרון בוועדת השרים לחקיקה.

על פי ההצעה המקורית, מדינת ישראל היא "הבית הלאומי של העם היהודי" ו"הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי". החוק מציע לקבע את מעמדה של השפה הערבית בישראל כשפה "בעלת מעמד מיוחד", ולא שפה רשמית.

ההצעה של דיכטר מקבעת בחקיקה  את המנון המדינה, דגלה וסמלה הרשמי. בנוסף, היא קובעת  כי "כל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, רשאי לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו".

הנוסח המקורי של דיכטר מעגן בחוק יסוד את חוק ועדות הקבלה, בכך שהוא קובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". בכולנו הבהירו אתמול שבכוונתם למנוע את קידומו של הסעיף הזה, כמו גם את הדרישה משופטים שלא מצאו תשובה בחקיקה לסוגיות משפטיות שהונחו בפניהם לגבש את הכרעתם על בסיס "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".

"חוק הלאום" הוא שם קוד לשני מהלכים שונים שניסתה הקואליציה לקדם ללא הצלחה בכנסת הקודמת: גרסה אחת של הבית היהודי ושל האגף הנצי בליכוד דרשה להעדיף את אופיה היהודי של המדינה על פני משטרה הדמוקרטי בפסיקות של בית המשפט העליון ובכך להביא לשינוי הלך הרוח שהכתיב שורה של החלטות של שופטים. הגרסה המתונה אותה קידם בעבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נועדה להצהיר בחוק שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. באמצעות קידומו של החוק ביקש נתניהו לעגן את דרישתו מהרשות הפלסטינית להכיר בכך שישראל היא מדינתו של העם היהודי כתנאי לחזרה לשולחן המשא ומתן.

בשל המחלוקות בקואליציה סביב נוסח החוק הוקם עם כינון הממשלה צוות בראשות יו"ר הקואליציה דאז, צחי הנגבי, שאמור היה לגבש נוסח מוסכם לחוק. אלא שהצוות התפרק עם מינויו של הנגבי לשר ולאחרונה הוקם צוות שרים חדש במקומו. בינואר האחרון החליטה ועדת השרים לחקיקה לדחות את ההצבעה על נוסח מתון הרבה יותר לחוק, שגיבש ח"כ בני בגין, כדי לאתר נוסח שיהיה מקובל על כל המפלגות. ההצעה של בגין, שזכתה לתמיכה מספסלי האופוזיציה (יש עתיד והמחנה הציוני) והקואליציה קראה לעגן בחקיקה את היותה של ישראל "מדינת הלאום של העם היהודי", אך מנגד תבטיח שוויון זכויות לכל אזרחיה – הגדרה שלא הופיעה עד כה בחוק הישראלי. החוק מצהיר כי המשטר במדינת ישראל הינו משטר דמוקרטי – עובדה שלא מצויינת כלל במגילת העצמאות

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו