טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבועיים לפגרה: השרים ידונו בגרסה מרוככת לחוק שריון ירושלים

הצעתו של השר בנט לתיקון חוק יסוד ירושלים, אשר נועדה להקשות על חלוקה עתידית של העיר, תעלה לדיון בוועדת השרים. כמוה גם החוק לסיפוח מעלה אדומים וחוק הלאום היהודי של שולי מועלם

תגובות

ועדת השרים לחקיקה תקיים היום (ראשון) את ישיבתה האחרונה לפני פגרת הקיץ, שבה תדון בשלוש הצעות חוק שעשויות לעורר עימות בין הקואליציה לאופוזיציה - חוק הלאום, חוק שריון ירושלים והחוק לסיפוח מעלה אדומים.

הצעת החוק הראשונה שתעלה היום לדיון בוועדת השרים היא הצעתו של שר החינוך נפתלי בנט לתיקון חוק יסוד: ירושלים, שנועדה להקשות על חלוקה עתידית של העיר. לפי מתווה הפשרה שיידון היום בוועדה, ניתן יהיה לוותר על ריבונות בשטחי הבירה רק ברוב של 80 חברי כנסת,  אלא שניתן יהיה לבטל סעיף זה באמצעות רוב של 61 ח"כים בלבד, שסיכויי הקואליציה לגייסו ממילא גבוהים. בבית היהודי ביקשו בתחילה כי הרוב לביטול הסעיף יעמוד גם הוא על 80 ח"כים, אך נאלצול לבסוף להתפשר.

נתניהו עם מזכיר הממשלה ברוורמן והשר יריב לוין בוועדת השרים
עמוס בן גרשום / לע"

עיון בהצבעות הכנסת מלמד כי הממשלות השונות הצליחו עד היום לגייס רוב של 61 ח"כים לפחות לוויתור על שטחים: בהסכמי אוסלו תמכו 61 ח"כים ואילו בתוכנית ההתנתקות תמכו 67 ח"כים. לעומתם, בהסכם השלום עם מצרים, שכלל את החזרת סיני, תמכו 105 ח"כים.

בנט אמנם מבקש לשנות את חוק יסוד ירושלים, אולם חוק יסוד מקביל - חוק יסוד משאל העם - קובע נוהל שונה למסירת שטחים בריבונות ישראלית, כולל בירושלים. כך, חוק יסוד משאל העם מחייב כבר היום רוב של 80 ח"כים לחלוקת ירושלים ואולם הוא מאפשר להעביר את שטחיה גם באמצעות רוב נמוך יותר של 61 ח"כים ובתנאי שהמהלך יאושרר במשאל עם. משפטן שבחן את שני החוקים אמר ל"הארץ" כי "מאחר שמדובר בשני חוקי יסוד מקבילים, הנוסח החדש של בנט לחוק יסוד ירושלים לא בהכרח גובר על חוק יסוד משאל העם ויהיה עליו להכניס הבהרות של ממש להצעה שלו כדי שזו תגבר".

הצעת חוק נוספת שתובא לפתחם של השרים היא הצעת החוק לסיפוח מעלה אדומים, שנבלמה בחודשים האחרונים על ידי ראש הממשלה נתניהו. חברי הכנסת יואב קיש (ליכוד) ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) יביאו היום לאישור הוועדה הצעה חלופית שמתגלגלת בכנסת מזה חודשים ארוכים: על פי היוזמה, עיריית ירושלים תהפוך ל"עיריית על", שאליה יסופחו גוש עציון, מעלה אדומים, גבעת זאב, אפרת וביתר עילית. מלבד הסיפוח עצמו, המהלך נועד לסייע לחיזוקה הדמוגרפי של ירושלים על רקע העזיבה המתמדת של אוכלוסייה יהודית חזקה.

הצעה שלישית שעשויה לעבור היא יוזמת "חוק הלאום היהודי" של ח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי). אישורו של הנוסח של מועלם רפאלי בוועדה הוא סמלי בעיקרו, משום שהקואליציה מקדמת ממילא נוסח חלופי. על פי ההצעה של מועלם רפאלי, "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי". ההצעה קובעת עוד כי המשפט העברי ישמש מקור השראה לחברי הכנסת בבואם לחוקק חוקים, כמו גם לשופטים בישראל. בהצעה של מועלם רפאלי לא מופיע הסעיף הפוגע במעמדה של השפה הערבית. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי, "צדקת דרכו של העם היהודי בארץ ישראל מבוססת על נדבך מדיני, לאומי והיסטורי וחלים עליו כל הכללים הנובעים מזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי". 

"חוק הלאום" הוא שם קוד לשני מהלכים שונים שניסתה הקואליציה לקדם ללא הצלחה בכנסת הקודמת: גרסה אחת של הבית היהודי ושל האגף הנצי בליכוד, שדרשה להעדיף את אופיה היהודי של המדינה על פני משטרה הדמוקרטי בפסיקות של בית המשפט העליון ובכך להביא לשינוי הלך הרוח שהכתיב שורה של החלטות בבית המשפט; והגרסה המתונה אותה קידם בעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנועדה לעגן בחוק כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. באמצעות קידומו של החוק ביקש נתניהו לעגן את דרישתו מהרשות הפלסטינית להכיר בכך שישראל היא מדינתו של העם היהודי כתנאי לחזרה לשולחן המשא ומתן.

הנוסח החדש של טיוטת חוק הלאום שמקדמת הממשלה נחשף בשבוע שעבר ב"הארץ". הנוסח העדכני כולל את הגדרתה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית", אולם הוא מחייב את בתי המשפט לפרש את מכלול חוקי הכנסת על בסיס היותה של ישראל מדינת הלאום היהודי בלבד. בשבוע שעבר שקלו השרים המגבשים את החוק להשמיט ממנו כל אזכור לדמוקרטיה.

אלא ששבועיים לפני תום כנס הקיץ של הכנסת, בקואליציה עדיין לא החליטו אם להביא את החוק להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת. נתניהו ביקש להפוך את אישורו של החוק בקריאה ראשונה ליוזמת הדגל של הקואליציה לפני צאתה לפגרה, אלא שהיועץ המשפטי לכנסת איל ינון התריע כי הח"כים לא יספיקו לנהל דיון יסודי בנוסח חוק היסוד לפני ההצבעה והבהיר כי המהלך איננו ראוי.

מקור המעורה בגיבוש החוק אמר ל"הארץ" כי הקואליציה מתקשה לגשר על הפערים בנוגע לנוסח מוסכם לחוק. לדבריו, "נתניהו לוחץ לאשר את החוק בקריאה ראשונה בתוך שבועיים, ולכן יצביעו על נוסח שאין לגביו הסכמה מלאה ואת המחלוקות ינסו לפתור רק לקראת הקריאה השנייה והשלישית אחרי הפגרה".

אחת הסוגיות שטרם הושגה הסכמה לגביה בחוק היא מעמדה של השפה הערבית. חוק הלאום המתגבש צפוי לקבוע הבדל בין מעמדה של השפה הערבית לזה של השפה העברית אך גובשו לו שני נוסחים שונים. בעוד שהעברית תוגדר בחוק כ"שפת המדינה", לפי גרסה אחת - לשפה הערבית יינתן "מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה, הכל כפי שייקבע בחוק", ולפי גרסה אחרת, יתווסף סעיף הקובע כי "אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות