טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יועצים משפטיים בכנסת מתנגדים להרחבת סמכויות שר הביטחון נגד חשודים בטרור

הביקורת מופנית כלפי סעיף שיאפשר לשר להטיל על אדם "כל הגבלה המתחייבת מטעמי ביטחון" בתחומי ישראל. היועצים המשפטיים: זו סמכות מרחיקת לכת שפוגעת בזכויות יסוד

תגובות

הפגנה נגד מעצרים מינהליים בחיפה, ב-2015
רמי שלוש

צוות ייעוץ משפטי בכנסת קורא לחברי הכנסת למתן משמעותית את נוסח הצעת החוק שיזמה הממשלה להרחבת סמכויות שר הביטחון להטיל צווי מעצר מינהליים והגבלות נוספות על חשודים בטרור. הצוות דורש למנוע משר הביטחון סמכות בלתי מוגבלת בבחירת ההגבלות שיוכל להטיל על חשודים בטרור בתחומי ישראל (ולא בשטחים) כדי למנוע מהם להוציא לפועל פיגועים. החוק נועד להקנות לשר את הסמכות להטיל צווי הגבלה גם כאשר לא מוכרז בישראל מצב חירום.

הביקורת של צוות הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה של הכנסת מופנית כלפי אחד מסעיפי החוק, שגובש בשיתוף שב"כ ומערכת הביטחון. הסעיף כולל נוסח מרחיק לכת שיאפשר לשר להטיל על אדם "כל הוראה או הגבלה אחרת המתחייבת מטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור". לצדם מונה ההצעה גם הגבלות ספציפיות, ובהן הגבלת תחומי העיסוק של אדם, איסור להיכנס לאזור כלשהו או לצאת ממתחם שבו הוא נמצא ואיסור יציאה מהארץ או יצירת קשר עם אנשים מסוימים.

לקראת הדיון מחר (שני) באישור החוק קרא הדרג המקצועי בוועדה לחברי כנסת למחוק את הסעיף ולמנוע מהשר סמכות בלתי מוגבלת בבחירת ההגבלות שיוכל להטיל. במקומה, מציעים היועצים לקבוע עשר הגבלות מוסכמות שמתוכן יוכל השר לבחור. "כאשר מדובר בסמכות מרחיקת לכת ופגיעה רצינית בזכויות יסוד, ראוי לטעמנו שהמחוקק יקבע את גבולות הסמכויות של השר בחקיקה ראשית, ובפירוט", כתבו היועצים המשפטיים, והוסיפו: "גם ההגבלות המפורטות שיישארו הן רחבות מאוד ומאפשרות לגורמי הביטחון גמישות רבה בהטלת ההגבלות". בנוסף, צוות הייעוץ קרא להפקיע מידיו של שר הביטחון את הסמכות הבלעדית להטלת ההגבלות ולאפשר לו להטיל אותן רק בעקבות פניית ראש השב"כ ובאישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

הצוות מציע לצמצם משמעותית גם את הסיבה שבגינה יוכל השר להטיל את ההגבלות: בעוד שהממשלה מבקשת להטיל צווי הגבלה בכל מצב שבו יש "יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור" מחייבים זאת, היועצים המשפטיים לוועדה דורשים שצווי ההגבלה יפורסמו רק "אם שוכנע (השר) כי יש אפשרות קרובה לוודאי או חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה או ביטחון הציבור".

על פי נוסח החוק שהעבירה הממשלה לכנסת, תוקפו של צו מעצר לא יעלה על שישה חודשים וצו הגבלה לא יעלה על שנה, אך שר הביטחון יוכל להאריך את משכם ללא הגבלה בכפוף לביקורת של בית המשפט. החוק צפוי לחול בתוך תחומי ישראל בלבד.

החוק אמור להקנות לשר הביטחון עוצמה משמעותית: כל צו שיפרסם יותנה, אמנם, גם בחתימתו המאשרת של שר הפנים, אולם בהליכים דחופים יוכל שר הביטחון לפרסם את הצו לבדו, להביא למימושו באופן מיידי ולהחתים את שר הפנים רק כעבור 48 שעות.

החוק הקיים מסדיר את המעצרים בעת "מצב חירום" בישראל. כעת מבקשת המדינה למחוק את הקישור ל"מצב החירום" ולאפשר את השימוש במעצרים המינהליים באופן שגרתי כחלק מ"ארגז הכלים" של מערכת הביטחון. כשנחקק לראשונה, הותנה השימוש בצווי מעצר בקיומו של מצב חירום בניסיון להגביל את השימוש בכלי הזה. אלא שמאז חקיקת החוק הכריזה מדינת ישראל על מצב חירום בכל שנה, ולכן הנוהל החריג נהפך לשגרתי.

חשש מביקורת בינלאומית

צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה כבר הזהיר בעבר מפני הביקורת הבינלאומית שעשויה להתעורר בעקבות המהלך, בשל העובדה שעד כה הצהירה ישראל כי היא משתמשת בצווי המעצר המינהליים רק במצבי חירום ובמקרי קיצון.

חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) משנת 1979 קובע כבר כיום כי שר הביטחון רשאי להורות על מעצרו של אדם לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, והוא רשאי בהמשך להורות על הארכת הצו ללא הגבלה. כל עציר מינהלי מובא לדיון בפני נשיא בית המשפט המחוזי בתוך 48 שעות מרגע מעצרו לשם אישור הצו. בית המשפט נדרש לבחון את המעצר ולהתיר את המשכו מדי שלושה חודשים. העילה למעצר מינהלי מנוסחת כיום באופן רחב ועמום: החוק קובע כי שר הביטחון מוסמך להורות על מעצר אם קיים "יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר".

הסמכות להטיל צווי הגבלה מוסדרת כיום בתקנות ההגנה (שעת חירום), שעם הקמת המדינה היו לחלק מן המשפט הישראלי. התקנות מאפשרות כיום לשר הביטחון או למפקד צבאי להוציא "צווי צמצום" או "צווי השגחה", לשם הבטחת שלומו של הציבור, הגנתה של ישראל, קיומו של הסדר הציבורי או דיכויים של התקוממות, מרד או מהומה. צווים אלה יכולים להטיל על אדם מגוון של הגבלות, ובראשן חובה לגור במקום מסוים או להטיל עליו איסורי תנועה שונים.

החוק החדש מציע לאפשר לשר הביטחון סמכות להטיל על אדם רשימה פתוחה לחלוטין של הוראות או הגבלות "המתחייבת מטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור", וזאת באותן עילות רחבות ועמומות שבגינן רשאי הוא להורות על מעצר מינהלי. לפי התיקון המוצע, הסמכות להטלת הצו תינתן אך ורק לשר הביטחון והיא אינה ניתנת להאצלה. בנוסף, השר יהיה חייב לאפשר לאדם לטעון את טענותיו בפניו לפני הוצאת הצו, או עד 30 יום ממתן הצו אם מתן זכות השימוע עלול לסכל את מטרת הצו.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות