טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אושר טרומית: ניתן לתבוע קוראים לחרם על ישראל וההתנחלויות בלי להוכיח נזק

התיקון לחוק נועד להחליף סעיף שבג"ץ פסל ב-2015. לפי הנוסח החדש, החוק לא יחול על מי שקרא לחרם פעם אחת, וביהמ"ש יוכל לפסוק את הסכום המקסימלי רק במקרה של קריאה שיטתית לחרם

תגובות

הכנסת אישרה הבוקר (רביעי) בקריאה טרומית את התיקון לחוק החרם שיאפשר לתבוע פיצויים ממי שיקרא לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על ישראל או על ההתנחלויות. אם תתקבל, הצעת החוק תגדיר את הקריאה לחרם כעוולה אזרחית ותאפשר למי שנפגע ממנה לזכות בפיצוי של עד חצי מיליון שקל מבלי שיידרש להוכיח בבית המשפט אם וכיצד נפגע מהקריאה לחרם.

את הצעת החוק הגיש ח"כ יואב קיש (ליכוד), שציין כי החוק יחול, בין היתר, על הארגון "מי מרוויח מהכיבוש", שלדבריו, מפעיל קמפיין נגד בנקים ישראלים, וארגון "החרם מבפנים", שלטענתו מקדם חרם תרבותי על ישראל. בנוסף, קיש אמר שהחול ישפיע גם על עומר ברגותי, אזרח ישראלי מראשי ארגון הבי-די-אס, החבר בוועד הפלסטיני למען חרם אקדמי על ישראל.  "אנחנו נותנים שיניים לחוק החרם ומייצרים איום כלכלי על המאיימים בחרם על ישראל" אמר קיש.

הפגנה מול הכנסת נגד חוק החרם, ב-2011
תומר אפלבאום

השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, ציין שמשרדו תומך בהצעת החוק. ארדן אמר כי "כשר הממונה על הובלת המאבק בחרם, אני פועל בכל מיני מישורים לסכל יוזמות חרם. אנחנו כבר רואים שינוי מגמה. אנחנו לא מתגוננים ומתנצלים. אנחנו יודעים את האמת מי עומד מאחוריהם ומה האידאולוגיה שלהם. הם לא חפצים בשלום אלא לפעול לחיסולה של ישראל כמדינת העם היהודי. קידמנו החלטות וחוקים נוספים, למשל מניעת כניסה לישראל של פעילי חרם מרכזיים ויש לפעולה הזו תוצאות".

על פי הצעת החוק, לא יהיה ניתן לתבוע פיצוי מאדם שקרא לחרם באופן חד פעמי. במקרים אחרים, התביעה נגד מי שיקרא לחרם תוגבל למאה אלף שקלים. במקרה בו בית המשפט יקבע כי הקריאה לחרם נעשתה בצורה שיטתית ומאורגנת, הוא יוכל לפסוק פיצויים בגובה של עד חצי מיליון שקלים.

ח"כ מוסי רז (מרצ) תקף את ההצעה. "מציירים פה כאילו יש מאמץ אנטישמי לפגוע בישראל", אמר, "החוק הזה הוא חוק עוקף בג"ץ שאישר את חוק החרם האומלל אך פסל סעיף שנותן עונש ללא הוכחת נזק למי שקרא לחרם. כאן מנסים לעקוף את בג"ץ תוך אחיזת עיניים. כל זה כדי לאפשר להטיל עונש ללא הוכחת נזק למי שפעל בזדון. למה לא הביאו אף אחד לדין בשש השנים שנחקק החוק? משום שאין תופעה כזאת".

הסעיף החדש נועד להחליף את הנוסח המופיע בחוק החרם המקורי מ-2011, בו נפסל סעיף על ידי בג"ץ ב-2015. הרכב מורחב של תשעה שופטים קבע אז כי לא ניתן לעשות שימוש בנוסח שמאפשר לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, מבלי שהחוק יגביל את גובה הפיצויים באופן ברור. 

חוק החרם, שהכנסת חוקקה ב-2011, נועד לאפשר הגשת תביעת פיצויים נגד מי שקרא לחרם על מוצרים מההתנחלויות או להימנע מקשר כלכלי עם ישראל. החוק מסמיך את שר האוצר למנוע הטבות כלכליות כמו מענקים, הטבות מס ומניעת השתתפות במכרזים מכל מי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות