בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניצן על פרשת המסרונים: היתה התנהלות מאוד לא ראויה, אך זכויות העצורים לא נפגעו

חברי כנסת ביקרו את פרקליט המדינה ונציבי הביקורת שאמרו כי הקשר בין השופטת לחוקר רשות ניירות ערך בפרשת בזק-וואלה אינו פלילי. יו"ר ועדת חוקה: כשמתברר שיש תיאום בין חוקר לשופטת זה סוף העולם

8תגובות
ניצן, ריבלין, סלומינסקי ורוזן בוועדת החוקה, היום
אמיל סלמן

ועדת החוקה של הכנסת דנה היום (שני) בהתכתבות בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לבין חוקר רשות ניירות ערך, ערן שחם שביט, בפרשת בזק-וואלה. בדיון השתתפו פרקליט המדינה שי ניצן, נציב הביקורת על הפרליטות השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין, ראש הרשות לניירות ערך ונציגים מהמשטרה. בדיון הושמעה ביקורת מצד ח"כים כלפי מערך הביקורת על מערכת המשפט, בעקבות אמירות ניצן והנציבים שההתכתבויות לא מעלות חשש לפלילים.

במהלך הדיון אמר פרקליט המדינה שי ניצן כי ההתנהלות בין השופטת לחוקר אכן לא היתה ראויה, אך היא לא פגעה בזכויות העצורים. "לא פותחים חקירה פלילית כדי לרצות מישהו. פותחים בחקירה כזאת כשיש חשד. אכן היתה כאן התנהלות מאוד-מאוד לא ראויה, אבל לא נמצאה ראיה לפגיעה בזכויות העצורים. אם היה מדובר בתיאום עם השופטת היתה כאן בעיה", אמר.

ניצן בדיון בוועדת החוקה, היום
אמיל סלמן

ניצן הוסיף כי על אף הקריאות לחקירה פלילית בפרשה, "חקירה פלילית פותחים כשיש חשד למעשה פלילי. המבקר (נציב תלונות הציבור על השופטים - י"ל) אמר שלא מצא חשש למעשה פלילי. גם אנחנו אחרי שקיבלנו את ממצאי החקירה של הנציב שקלנו שוב והגענו למסקנה שאין חשד למעשה פלילי".

עוד התייחס ניצן להיקף תופעת הקשרים בין שופטים לחוקרים. "שאלה נפרדת לחלוטין היא האם ניתן לומר שהמקרה מלמד על נורמה במערכת החקירה. למיטב ידיעתי הדבר הזה ממש חריג. אני לא זוכר מקרה דומה. בדקתי עם פרקליטי מחוז ותשובתם היתה שלילית לחלוטין. צריך להזהר לא לשפוך את התינוק עם המים. צריך מאוד להזהר לפני שאומרים שיש כאן נורמה".

נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, אמר בדיון: "מניסיוני מדובר במקרה חריג שלא מוכר לי, ותאמינו לי שב-23 שנים שישבתי כשופט השתדלתי שלא להיות שופט מנוכר אלא מאוד פתוח. תופעה שכזו או משהו דומה לה לא התרחש ולא יכול להתרחש". 

נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין אמר בדיון כי "הקשר הפסול מצא ביטוי פסול בשני היבטים: הביטוי האסתטי, הפימיליארי, האתי והמישור החשוב יותר: כשל מהותי בקיום הליכים טרם משפט, כגון הוצאת צווי חיפוש וצווי מעצר. מדובר בשלבים שלפני שהתקיים משפט כשחזקת החפות עומדת לאדם. בשלבים אלה צריך הקפדה לבל ייווצר קשר אישי פסול בין התובע לשופטת". ריבלין הוסיף כי "השיבוץ לא נעשה בדרך הנכונה. הפרוצדורה הניהולית נעקפה. במקום שהשיבוץ ייעשה על ידי סגן הנשיא הממונה על המעצרים הוא נעשה במסגרת התיאום בין הנציג לשופטת, והיא הביאה אותו מיד לידיעת סגן הנשיא שמצא לנכון לשבץ את המינוי שלה".

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "מי מגן על חירותו של האיש? אנחנו מצפים ששופטת תעשה את הבדיקה. היא המפלט האחרון. כשמתברר שיש תיאום בין חוקר לשופטת זה סוף העולם. מתברר שיש קשר בין התובע לשופטת והתובע קובע מי השופט שטוב לו".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הגיבה לדבריהם של האורחים בדיון. "הקשבתי קשב רב לביטחון של הדברים שלכם. מאיפה הביטחון הזה? אנחנו מדברים על פרשיה מאוד קשה ששוברת את האמון. איך אתם יכולים להבטיח שזה לא קיים? השופט ריבלין, לקרוא לזה אסתטי ואתי? אתה נציב תלונות הציבור על השופטים. האם אתה עונה על חומרת הקשר הזה? אני חושבת שלא. אוי לנו אם הציבור ייאבד את האמון שלו".

"אסור שפרשיית המסרונים תשמש ככלי בידי מובילי מסע הדה לגיטימציה למערכות אכיפת החוק ולמערכת המשפט", אמרה ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני)."דו"ח נציב התלונות על השופטים, השופט ריבלין, מצביע על כשל מערכתי עמוק בו דיוני מעצר או קדם מעצר מתנהלים במעמד צד אחד, זאת הנשיאה חיות ושרת המשפטים חייבות למנוע״.

ח"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) הצטרף לדבריה. "מהי האפקטיביות של הביקורת השיפוטית על הליך המעצר? מלאכת השיפוט היא להסיק ממה שאנחנו יודעים את מה שאנחנו לא יודעים. אם אנחנו בוחנים, במבחן התוצאה אי אפשר לברוח מהקביעה שמערכת המשפט נכשלת בביקורת שלה על מערכת התביעה והארכת המעצר. קרוב ל-60 אחוז מהעצורים הולכים הביתה ללא כתב אישום. אני לא טוען שאלה מעצרי שווא אבל יש כאן דגל אדום", אמר.

אתמול הודיעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות על הקמת צוות בדיקה לבחינת קשרי העבודה בין גורמי התביעה ובין שופטים הדנים בבקשות לפני הגשת כתב אישום. לפי ההודעה שהפיצה אתמול לנשיאי בתי המשפט, בראש צוות הבדיקה יעמוד שופט העליון יוסף אלרון, ויהיו חברות בה נשיאת בית המשפט המחוזי באר שבע רויטל יפה כ"ץ ונשיאת בית משפט השלום מרכז עינת רון. הצוות התבקש להעביר את המלצותיו עד ל-15 באפריל.

בשבוע שעבר החליטו שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות להעמיד לדין משמעתי את פוזננסקי-כץ, בעוד נציבות שירות המדינה שוקלת להעמיד לדין משמעתי את שחם שביט. נציב התלונות על השופטים אליעזר ריבלין קבע כי הדיאלוג היה פסול. בדו"ח כתב כי "קרבת היתר בינה (השופטת - י"ל) לבין נציג התביעה הניבה ביזוי. המסרונים שהוחלפו בין השניים מוטב היה להם שלא באו לעולם, ולא באים היו לעולם אלמלא התירה השופטת קרבת יתר זו לנציג הרשות לניירות ערך ואלמלא התירה לו לפנות ישירות אליה. הקשר הישיר שנוצר בין השניים לא היה צריך להתקיים". עם זאת, הנציב ביקש להבהיר: "אין זה המקרה בו השופט רוקם בסתר מזימה עם התביעה... בשום פנים לא היתה כאן הטיית משפט או קנוניה בין התביעה לבין בית המשפט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו