בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היועמ"ש מתנגד לסעיף בחוק הלאום שיאפשר יישובים ליהודים בלבד

יו"ר הוועדה לקידום החוק ח"כ אוחנה אמר כי הוא נוטה להסכים עם הטענות כי החוק יגרום לאפליה, וכי הנושא יעלה לדיון לאחר אישורו בקריאה ראשונה

26תגובות
שקד, אוחנה ולוין בוועדת חוק הלאום, באוקטובר
אמיל סלמן

הוועדה המיוחדת לקידום חוק הלאום אישרה היום (שלישי) את נוסח חוק הלאום לקריאה ראשונה. אך נציגו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר כי הסעיף בנוסח החוק שיאפשר הקמת ישובים ליהודים בלבד מעורר קשיים חוקתיים.

בדיון בוועדה לקידום חוק הלאום אמר עו"ד איל זנדברג ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד היועץ המשפטי לממשלה, כי מנדלבליט סבור שהסעיף המאפשר התיישבות נפרדת מעורר קשיים חוקתיים. לדבריו, "הסעיף קובע שניתן לפגוע באדם רק בשל השתייכותו הלאומית או הדתית. זו אפליה בוטה בין בני אדם שאינה עולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המשמעות היא שיכול להיות שלט בוועדת הקבלה שיאמר שאין כניסה למי שאינו יהודי. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שהסעיף מעורר קשיים חוקתיים ולכן אין מקום לחוקקו בנוסח זה".

בתגובה לדבריו של זנדברג, יו"ר הוועדה, ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) אמר כי הוא נוטה להסכים עם עמדת היועץ. עם זאת, אוחנה ציין כי הוועדה אמורה לדון בהערות אלו אחרי שהחוק יעבור בקריאה ראשונה ולקראת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית.

גם היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד גור בליי, הסכים כי הסעיף שמאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד מעורר קשיים משמעותיים. בליי ציין כי הסעיף יפלה בעיקר לא יהודים והוסיף כי לא נתקל בסעיף דומה בחוקה אחרת. עם זאת, בליי אמר בדיון כי אין צורך להתייחס בחוק לאופי הדמוקרטי של מדינת ישראל, מכיוון שהדמוקרטיה מוזכרת בחוקי יסוד אחרים. עם זאת, בליי ציין שראוי היה לכלול התייחסות לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית ולמגילת העצמאות כדי "ליישר קו" עם חוקי יסוד אחרים בכל הנוגע לזכויות האדם.

לפני ההצבעה בוועדה התפתח עימות בין יוזמי החוק לח"כים מהבית היהודי ומהסיעות החרדיות, שסירבו בתחילה לתמוך בו אך לבסוף נעתרו. ח"כים מהאופוזיציה מתחו בדיון ביקורת על הסרת המונחים "דמוקרטיה" ו"מגילת העצמאות" מהנוסח החדש. למרות חילוקי הדעות, יוזמי החוק מקווים שיצליחו להעביר אותו עוד השבוע בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, על מנת שיוכלו להמשיך לקדמו מאותו השלב לאחר הבחירות הבאות במקרה שהכנסת תתפזר עד סוף השבוע.

חברי הכנסת החברים בוועדה קיבלו אמש בשעות הערב המאוחרות הודעה כי עליהם להתייצב הבוקר לדיון על הצעת החוק החדשה. החוק נועד לאפשר לבג"ץ להעדיף את אופיה היהודי של המדינה על פני ערכים דמוקרטיים כאשר יש סתירה ביניהם. ואולם כעת המלה "דמוקרטיה" כלל לא מופיעה בהצעת החוק. החוק כולל סעיף שיאפשר להקים יישובים ליהודים בלבד ולחסום בני דתות אחרות מלהתגורר ביישובים אלה. הוסר מהחוק גם הסעיף שקרא להכפיף את כל חוקי היסוד והחוקים הרגילים בישראל לקביעות המופיעות בחוק הלאום. לבקשתו של ח"כ אוחנה, הוסר מהחוק גם סעיף המשפט העברי, שנועד להפנות שופטים להלכה בסוגיות בהן אין תקדימים משפטיים או חקיקה המספקת מענה ראוי. 

החוק החדש צפוי להעניק מעמד עליון לשפה העברית, סמלי בעיקרו. בהצעת החוק נכתב כי "עברית היא שפת המדינה. לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה. אין בסעיף זה כדי לפגוע במעמד השפה הערבית בפועל ערב תחילתו של חוק יסוד זה".

השר יריב לוין (ליכוד), מיוזמי החוק, בירך על אישורו בוועדה ואמר כי מדובר ב"צעד היסטורי לתיקון המהפכה החוקתית שפגעה במעמד היהודי של מדינת ישראל". חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מתח בדיון ביקורת חריפה על הנוסח החדש. "נראה את החרדים מצביעים בעד 'חוק לאום' שמחקו ממנו את עיגון המדינה היהודית, שמחקו את המשפט העברי ואת המקומות הקדושים, ונתנו מעמד חוקתי לשפה הערבית - חוק שרק יעזור למהפכה החוקתית של בג"ץ - רק משיקולים פוליטיים צרים של היסטריה מהקדמת בחירות", אמר סמוטריץ'.

"מדוע צריך להעביר את החוק עכשיו? מה בוער? צריך התערבות של היועץ המשפטי לכנסת שאסור לחוקק חוק כזה בתקופה פוליטית כזאת", אמר בדיון ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת). "מאוד מפריע לי שאנשים לא מזדעזעים מול חקיקה כזאת שדגל שחור מתנופף מעליה". חברתו למפלגה, עאידה תומא-סלימאן, פנתה ליוזמי החוק ואמרה להם: "אתם ממסדים בצורה הכי בוטה את משטר האפרטהייד. מפליא אותי עד כמה אפשר לוותר על ערך הדמוקרטיה, השוויון וזכויות אדם כדי להישאר בשלטון". 

ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) אמרה בדיון כי "הקואליציה מייצגת חלק מהציבור בישראל, לא את כולו. חוק לאום כזה צריך להתקבל תוך כדי שיח עם רוב הציבור במדינת ישראל. באופן טבעי לחלק מהציבור הערבי קיימת בעיה עם זהות ההגדרה. מתפקידנו לדאוג שגם הציבור הערבי יוכל להבין שכשאנחנו מדברים על מדינת הלאום היהודי, לכל אחד מאזרחיה יש גם שוויון מלא. ובזה נכשלתם".

חבר הכנסת מוסי רז (מרצ) אמר כי "החוק הזה מובא כמחטף ערב בחירות. ממה שהוצא מהחוק אתה לומד יותר ממה שנשאר בו. איך יכול להיות שמהנוסח הזה הוצאו האזכורים לדמוקרטיה ולמגילת העצמאות? מנסים למחוק היסטוריה של הארץ הזאת ושל שני העמים שחיים בה".

מנגד, חבר הכנסת רועי פולקמן מכולנו אמר כי "הוויכוח הגדול היה כל סוגיית סל הערכים במתח בין מדינה יהודית לדמוקרטית. זה מה שמנע את ההצבעה על החוק בחצי השנה האחרונה. ההסתכלות על האיזונים היא בחוקה כולה ולא בחוק הספציפי הזה. מאחר שבחוקי יסוד אחרים כתוב מדינה יהודית ודמוקרטית, שני החוקים עומדים זה לצד זה".

יוזם החוק, ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), אמר כי "כדי להגיע להבנות גם עם חברי כנסת וגם עם הסיעות, הבנו שפסקת ההתגברות יוצרת קושי בעת הזאת. העובדה שפסקת ההתגברות הוצאה זה בשום פנים ואופן לא אומר שהחוק הזה הופך מוחלש או מוקטן מחוק אחר לישראל. הוא שווה לחלוטין לכבוד האדם וחירותו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו