בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ח"כ יוגב האשים את בג"ץ בהשבת פעילי חמאס שגורשו מישראל - אף שביהמ"ש הכשיר את הגירוש

בראיון לגלי צה"ל טען יוגב שההחלטה התקבלה בתמיכת "נשיא העליון ברק", אך זה מונה לתפקיד שלוש שנים לאחר מכן. יוגב אמר את הדברים מיד לאחר שהתנצל על שכינה את בג"ץ "עמוד הטבח"

2תגובות
יוגב בכנס של האיחוד הלאומי בירושלים, החודש
הלל מאיר

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) האשים הבוקר (שני) את שופטי בית המשפט העליון בהשבתם לישראל של כ-400 פעילי החמאס שגורשו ללבנון בימי ממשלת רבין. זאת, אף שבג"ץ דווקא הכשיר את הגירוש, והממשלה החליטה לקצר את התקופה שנקבעה לו. ב-1992 קצבה ממשלת רבין את משך הגירוש לשנה עד שנתיים, בהתאם לתוקף שהתירו תקנות ההגנה לשעת חירום. בהמשך קוצרה התקופה במחצית בעקבות הפעלת לחץ מצד הממשל האמריקאי.

בראיון לגלי צה"ל אמר יוגב כי ב-1992 "החליט העליון בנשיאותו של השופט אהרון ברק להשיב מלבנון למעלה מ-400 מחבלים רוצחים ואחרים, אותם גירשנו לשם בהחלטה של ממשלת ישראל. ההחלטה הביאה ליישובי יהודה ושומרון ולקו הירוק פיגועים שאיש לא יודע כמה ישראלים נהרגו מהם, כתוצאה מהחלטת בית המשפט העליון".

בראיון טען יוגב כי בראש ההרכב שדן בעתירות נגד גירוש פעילי החמאס עמד הנשיא לשעבר אהרן ברק, אך ברק מונה לנשיא העליון רק ב-1995. בראש ההרכב שדן בעתירות נגד גירוש פעילי החמאס ישב באותה העת הנשיא דאז, מאיר שמגר. יוגב אמר את הדברים בראיון לגלי צה"ל, מיד לאחר שהתנצל על שכינה את בג"ץ "עמוד הטבח", וטען שהוא תורם למותם של חיילים בכך שאינו מאפשר הרתעה באמצעות הריסת בתים במהירות.

בתגובה לפניית "הארץ" השיב יוגב כי שלף את הדברים מזיכרונו, והוסיף כי ייתכן שהם מצריכים בדיקה נוספת. הוא טען כי במשך שנים מנעו שופטי בג"צ גירוש פעילי טרור ובני משפחותיהם לעזה או למדינות אחרות ומנעו הרתעה ראויה.

בדצמבר 1992, בצעד יוצא דופן, הוחלט על גירוש 415 פלסטינים תושבי השטחים לדרום לבנון. ההחלטה התקבלה על רקע גל טרור ובעקבות חטיפתו והריגתו של שוטר מג"ב נסים טולדנו. בדו"ח מיוחד של ארגון בצלם מתועדת החלטת הממשלה לגרש "מסיתים, אותם מתושבי האזור המסכנים בפעולתם חיי אדם, או מסיתים לפעולות כאלה" לתקופה שלא תעלה על שנתיים. ההחלטה קבעה כי הגירוש יתבצע "ללא הודעה מוקדמת".

באותו היום, למעלה מ-400 פלסטינים הועלו על אוטובוסים והוסעו צפונה, בדרך לדרום לבנון, כשידיהם כבולות ועיניהם מכוסות. לאחר שגילו את דבר הגירוש, ארגוני זכויות אדם ועורכי דין הגישו בשעות הלילה כמה עתירות לבג"ץ. השופט ברק הוציא צו ביניים שאסר על המשך הגירוש, והאוטובוסים שהסיעו את המגורשים נעצרו. בשעות הבוקר החלו הדיונים בעתירות בפני הרכב של שבעה שופטים. במהלך הדיון בבג"ץ הורדו 35 מהמיועדים לגירוש מהאוטובוסים והוחזרו לכלא או לבתיהם. במקומם הועלו על האוטובוסים 32 פלסטינים אחרים. בשעות הערב החליט בג"צ להכשיר את הגירוש והפעילים הועברו למעבר זומריה בגבול רצועת הביטחון.

כעבור ימים אחדים הוחזרו עשרה מן המגורשים, לאחר שצה"ל הודיע כי גורשו בטעות. בינואר 1993 הוחזרו 11 מגורשים נוספים, כמה מהם משום שגורשו בטעות והיתר בשל מצבם הבריאותי. ב-28 בינואר קבעו שבעת שופטי בג"ץ, פה אחד, כי הוראות השעה שהוציאו מפקדי האזורים ושימשו בסיס לגירוש אינן חוקיות, אולם, מכיוון שהגירוש הסתמך גם על תקנה 112 לתקנות ההגנה מ-1945, הגירוש עצמו חוקי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו