בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

נתניהו כבר התקפל בעבר, אך זו הכניעה המבישה מכולן

רה"מ לא חזה את עוצמת ההתנגדות ולא יכל לעוצמת החיבוק מהשמאל ומארגוני זכויות האדם. כך הפכה החתימה על הסכם מבקשי המקלט לפרודיה על ראש ממשלה וטרגדיה למדינה

134תגובות
נתניהו, לצד שלמה מור יוסף ואריה דרעי, אתמול
אוליבייה פיטוסי

למול כל כניעות העבר של נתניהו, זו היתה הכי מבישה ושקופה. בהשוואה לכל ההתקפלויות, זו היתה הכי זריזה ומבזה. האיש כבר לימדנו פרק בזיגזגים ופליק־פלאקים מפוארים בעבר — בהסכם וואי ב-98', בפרשת מתווה הכותל, באירוע המגנומטרים, בפרשת אלאור אזריה (הגינוי וההזדהות), בעסקת גלעד שליט ועוד — אבל כאן הוא התעלה על עצמו, הן במהירות הן בגמישות. כל נערת גומי היתה מתאווה לחוט שדרה נוזלי כזה.

מה שראינו ביממה החולפת זו פרודיה על ראש ממשלה וטרגדיה למדינה שהוא עומד בראשה. מעולם לא היה כדבר הזה: ממשלת ישראל חותמת הסכם עם גורם בינלאומי בסוגיה שבלב השיח הציבורי ושלממשלה יש בה עמדה נחרצת. ראש הממשלה מבשר לעמו את פרטי ההסכם במסיבת עיתונאים חגיגית, בעיצומו של חול המועד, ולמחרת (כביכול, למחרת) הוא חוזר בו.

הסכם מבקשי המקלט, סיקור נרחב: ההסכם שמבטל את הגירוש טוב, אך המאבק רחוק מסיום // אור קשתי ■ מהם פרטיו של הסכם מבקשי המקלט ומה יקרה אם יבוטל? // מורה נבוכים ■ הקפאת ההסכם מבטלת את הניסיון להגן על צלמה האנושי של המדינה // מרדכי קרמניצר ■ ההסכם לא שימח אותי. אני רק רוצה לחזור הביתה לאריתריאה // טור אישי ■ דקה אחר דקה: כך נראתה היממה שבה התקפל נתניהו ■ הפיאסקו הגדול בתולדות שלטון נתניהו מעיד כי הוא אינו כשיר לכהן כראש הממשלה // דן מרגלית

ומאחר שהוא אינו אשם בדבר אף פעם, הוא תמיד קורבן, תמיד מושא להתנכלות ולרדיפה, הוא ממהר למצוא לו שעיר לעזאזל, כתובת לגל הסתה ושיסוי מחודש מצדו: "הקרן החדשה"! היא זו ש"לחצה על נשיא רואנדה לא לכבד את הסיכום", לטענתו, לכן היא מסכנת את ביטחון ישראל ויש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתתחקה אחר פעולותיה. מנהיגות נוסח ביבי.

זו אינה הפעם הראשונה שנשלף השפן העבש הזה. ב–2009 פנו חברי כנסת מהימין ליו"ר הכנסת דאז, רובי ריבלין, בבקשה דומה: להקים ועדת חקירה נגד הקרן החדשה. אז הסיבה לכך היתה טענת ארגון אם תרצו שהקרן עומדת מאחורי העברת החומרים ששימשו לכתיבת דו"ח גולדסטון שעסק במבצע עופרת יצוקה. ריבלין זימן אליו את ראשי הקרן, שמע את טענותיהם והודיע: כל עוד אני יושב ראש, לא תוקם ועדה שתרדוף ארגונים חברתיים בישראל. נראה מה יעשה יורשו בתפקיד, יולי אדלשטיין, אם הבקשה תתגלגל לפתחו.

השאלה המרכזית איננה מדוע ביבי התהפך. התשובה לה היא ברורה: הוא לא חזה את עוצמת ההתנגדות. מימין לו קם עליו נפתלי בנט (הבית היהודי), שעמו הוא מצוי בעימות מתמשך על קולותיהם של הבוחרים בבסיס האלקטורלי; בבית, בתוך הליכוד, גדעון סער שעושה את דרכו חזרה לזירה הפרלמנטרית היה הראשון ששבר את משטר הפחד שאוסר לחלוק על מדיניות המנהיג; ומשמאלו, משה כחלון (כולנו).

שלושת אלה, פלוס החיבוקים שקיבל מארגוני השמאל וזכויות האדם שנואי נפשו ומפוליטיקאים במפלגת העבודה ובמרצ, הריצו אותו לדף הפייסבוק שלו אתמול בערב לנסח את כתב הכניעה. הצעד תואר כ"הקפאה".

ההודעה הרשמית על הביטול הגיעה הבוקר (שלישי) בעיצומה של פגישתו עם משלחת של תושבי דרום תל אביב. הוא לא המתין לשמוע את טרוניותיהם של התושבים. מיד בתחילת הפגישה הוא הקריא להם מדף נייר את החלטתו שהתקבלה כבר אמש. האירוע מחזק את הספקולציה הרווחת שראש הממשלה מתכוון להקדים את הבחירות לסתיו הקרוב ולכן חושש להסתכסך עם ה"בייס".

אין להוציא מכלל אפשרות שבשובו הביתה אמש ממשרד ראש הממשלה, הוא פגש ברעיה שרה ובבן הבכור יאיר שכבר הספיקו להיחשף לצונאמי מימין ואולי גם לקרוא אי אילו תגובות בדף הפייסבוק של רה"מ. השפעתם עליו היא מן המפורסמות, במיוחד זו של הבן שאינו חוסך שבטו מהאב כשזה סוטה לרגע מהנתיב. אין ספק שכשנתניהו עלה על יצועו אמש הנ"ל (ההסכם) כבר היה ז"ל, לפחות מבחינתו.

תגובות על הפוסט בפייסבוק של נתניהו על המתווה עם האו"ם:

אחת מהתגובות בפייסבוק של נתניהו - דלג
תגובה בפייסבוק של נתניהו - דלג
תגובה בפייסבוק של נתניהו - דלג

 

כאמור, לא זו השאלה. התהייה הגדולה באמת היא מדוע מלכתחילה הוא קיבל את ההחלטה, שאותה תיאר אתמול אחר הצהריים בפנים קורנות, להעניק מעמד לרבים מבין כ–39 אלף מבקשי המקלט.

אחרי שהבטיח "נוציא מכאן את כולם!", אחרי שתיאר את מבקשי המקלט האומללים כסכנה מיידית לזהותה היהודית של המדינה, אחרי שסייר בשכונות דרום תל אביב והביע הזדהות עם התושבים הסובלים — הוא מגיע לפתע, בחשאי, לתוצאה הפוכה לגמרי מהמדיניות לה הטיף במשך שנים. משהו כאן מסריח, מאוד.

פעילות של שוטרי מג"ב נגד מבקשי מקלט בדרום תל אביב, בדצמבר האחרון
מגד גוזני

אין ברירה אלא להפליג למחוזות הקונספירציה בחיפוש אחר הסבר אפשרי שיניח את הדעת. הנה אחד: נתניהו ודרעי, שני חשודים בפלילים, בישלו את המאפה הזו על מנת לשאת חן בעיני המערכת המשפטית, ובעיקר בעיני בג"ץ, שדעתו על הגירוש הרי ידועה. השופטים מנעו זאת. אותם שופטים בדיוק ששני הנחקרים עשויים למצוא עצמם נזקקים להכרעותיהם בשלבים עתידיים של ענייניהם. ייתכן שמצוקתו, מצוקתם המשפטית המחריפה, הניעה אותם לעשות מעשה. אולי הם רצו לאותת למערכת המשפט כי הם המבוגרים האחראים והם מסוגלים לקבל החלטות שמנוגדות לאינטרס הישיר ולהמיית הלב של ציבור הבוחרים שלהם.

המערכת המשפטית היא שהעלתה בעבר כמה הצעות לפתרון בעיית מבקשי המקלט, שכללו בין היתר מתן מעמד ופיזור גיאוגרפי. והנה: זהו בדיוק מה שנתניהו ודרעי סיכמו עם נציבות הפליטים של האו"ם, שהיא מוקצית מחמת מיאוס על הממשלה ושספק רב אם ביכולתה אכן לספק את הסחורה ולדאוג ל"רי־לוקיישן" מחודש לכ–16 אלף מבקשי מקלט.

מה שקרה מאז, זו כבר התגלמות המושג החביב על בכירי הליכוד: שיטת נתניהו ("ראש הממשלה גם עומד בתור, גם מתקוטט עם המוכר, גם משלם מחיר מופקע וגם יוצא מהחנות בלי הסחורה"). הפעם זו היתה שיטת נתניהו על סטרואידים.

הוא קיבל החלטה שמנוגדת לכל נים בהוויתו ורקמה מרקמותיו, הרגיז את האלקטורט שלו, עלה על העצבים של שריו שמודרו, חטף אש תופת ברשתות החברתיות להן הוא באמת "קשוב", נבהל, התקפל, יצא פאתט, ובמקום שיעזבו, כמה שיעזבו - בשאיפה - את דרום תל אביב, כולם יישארו שם, עד לספין הבא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו