הטלת הרפש במבקשי המקלט מאחדת את הימין, אז איך נתניהו פספס?

קשה להבין איך פוליטיקאי מתוחכם כראש הממשלה חשב שיצליח להעביר את המתווה כאשר הסוגיה הזו מאחדת את הימין יותר מכל. אך כשלאופוזיציה אין מה להציע, נתניהו יכול לסמוך ללא חשש על הזיכרון הקצר של הציבור

רוית הכט
רוית הכט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנכ"ל רשות האוכלוסין שלמה מור יוסף ושר הפנים אריה דרעי, אתמול
ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנכ"ל רשות האוכלוסין שלמה מור יוסף ושר הפנים אריה דרעי, אתמולצילום: אוליבייה פיטוסי
רוית הכט
רוית הכט

קשה להבין כיצד פוליטיקאי כה מתוחכם נקלע להתנהלות כה מגושמת כמו זו של בנימין נתניהו בפרשת המתווה לטיפול במבקשי המקלט וביטולו. ייתכן שנתניהו ביקש - תחת הלחצים המשפטיים, הקהילה הבינלאומית וגם ההיגיון הבריא - להפריח בלון ניסוי בדמות הסכם. אבל גם בלון ניסוי דורש אקלים סביר לתנאי שיוט, וכל בר-דעת יודע שהימין לא היה מספק לעולם את התנאים האלו. לא בסוגיה הזו.

סוגיית מבקשי המקלט מאחדת את הימין הישראלי כולו - מח"כ בצלאל סמוטריץ' ועד שר הכלכלה אלי כהן - והיא ממוקמת בראש סט הנושאים המעסיקים אותו, גבוה מההתנחלויות, לדוגמה. פוליטיקאים שונים בימין - בכירים כזוטרים - שבו ומנו את מבקשי המקלט כחלק מהסיבות לגיבוש חוקים לאומניים כמו חוק הלאום, והתחרו ביניהם בהטלת רפש: קודם במבקשי המקלט, ואחר כך בארגוני זכויות האדם שנחלצו לסייע להם. שרי פנים בעבר ובהווה מתחרים ביניהם עד היום מי התאכזר יותר למבקשי מקלט, ופוליטיקאיות כמירי רגב ואיילת שקד, שהתברכו יותר מכל דבר אחר בחוש ריח פוליטי חייתי, התייצבו בחזית המאבק ולא בחלו בהסתה בוטה.

מבקשי מקלט יוצאים ממתקן חולות, בחודש שעבר
מבקשי מקלט יוצאים ממתקן חולות, בחודש שעברצילום: אליהו הרשקוביץ

הסכם מבקשי המקלט, סיקור נרחב: הקפאת ההסכם מבטלת את הניסיון להגן על צלמה האנושי של המדינה // מרדכי קרמניצר ■ דקה אחר דקה: כך נראתה היממה שבה התקפל נתניהו ■ הפיאסקו הגדול בתולדות שלטון נתניהו מעיד כי הוא אינו כשיר לכהן כראש הממשלה // דן מרגלית ■ הפרטים של ההסכם שבוטל // מורה נבוכים  ■ ההסכם לא שימח אותי. אני רק רוצה לחזור הביתה לאריתריאה // טור אישי ■ שעה של מהומה בפייסבוק ערערה את נתניהו. ואז בא גדול הציניקנים // אורי משגב

זה לא רק האיום המדומיין על המדינה היהודית - הניואנס המקומי שממזג כאן את מבערי הימין הדתי והלאומני. זו גם לא רק גזענות שורשית, המעוגנת באידיאולוגיה הימנית ומצווה יחס חשדני ומפליל מראש למהגרים ולפליטים; סוגיית מבקשי המקלט נתפסת כאחד משדות הקרב החשובים ביותר במלחמת השמד שהכריז הימין על השמאל הליברלי, המנסה, לשיטת הימין, להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, לעקר את "אופייה היהודי" ולהשתלט על עמדות הכוח במדינה; בניגוד, לכאורה, לבחירתו הדמוקרטית של העם.

עמדו בחזית ההסתה. שקד ורגב, ב-2015
עמדו בחזית ההסתה. שקד ורגב, ב-2015צילום: אמיל סלמן

הפנטזיה הדמונית הזאת, שאינה ייחודית לישראל באקלים האנטי-ליברלי העולמי העכשווי, משגשגת ומייצרת בעצמה חומרי בערה. ההתנגשות הקבועה של הממשלה עם בית המשפט העליון, שנאלץ לפסול חוקים אנטי-דמוקרטיים לשלילת חירותם של מבקשי המקלט, היא תופעת לוואי של המצב, אך גם חלק מהותי ממנו. הרווח של נבחרי הציבור הימניים עצום: נקודת החיכוך בין "העם" ל"אליטה" היא המזקקה הטובה ביותר לייצור יין הפופוליזם הימני, בטח על רקע טיפול ממשלתי כה כושל בבעיה.

קשה להאמין שאת הנקודה הזאת פספס מי שבקיא יותר מכל פוליטיקאי אחר במישוש דופק ההמון והתאמת הסתה נלוויית (כעת הוא מסית נגד הקרן החדשה ומאשים אותה ביממת הגיהנום שעברה עליו). החיפזון הנמהר וחוסר ההכנה הפוליטית שבהם פרסם את המתווה יכולים ללמד כנראה על עומק הבעיה שישראל נמצאת בה ביחס לסוגיית הפליטים, גם אם בסופו של דבר מנופי הכוח הפוליטיים הם שהכריעו.

הפוסט של נתניהו נגד הקרן החדשה

המפסידים מפניית הפרסה הזו אינם מתרכזים רק בסביבת ראש הממשלה, שבונה, ובצדק, על זיכרונו הקצר של הציבור. הטוען להנהגת האופוזיציה, אבי גבאי, יכול היה לאמץ את סוגיית מבקשי המקלט ולהניף אותה כדגל אסטרטגי, כדי לבדל את עצמו מהמרכז המבולבל והאילם. במקום זאת גבאי, ועוד קודם לכן המחנה הציוני, ברחו מבשורה. עם היבחרה של הכנסת הנוכחית הוביל המחנה הציוני לביטול הוועדה לבעיית העובדים הזרים בראשות מיכל רוזין, לטובת הוועדה לשקיפות בראשות סתיו שפיר. לאחר שנבחר שקל גבאי, מפחד דעת הקהל, לתמוך בגירוש. כך הגיע חסר מחץ לרגע המעידה של יריבו הפוליטי, וביקורתו התרכזה בעיקר במיומנויות הניהול הכושלות של נתניהו. מול הליבידו המובחן והשוצף של הימין - זו סחורה דלה מדי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ