בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הייעוץ המשפטי לכנסת בולם הטלת קנסות על מי שקרא לחרם על ההתנחלויות

הצעת החוק המקורית מבקשת בין היתר לקנוס במאה אלף שקל את מי שקרא "בזדון" לחרם, ללא הוכחת נזק. הסעיף נפסל בבג"ץ ובחוות הדעת של הייעוץ המשפטי נכתב כי ההצעה "מעוררת קשיים חוקתיים משמעותיים"

13תגובות
סלומינסקי והיועץ המשפטי לכנסת בדיון בוועדת החוקה, לפני שנתיים
אוליבייה פיטוסי

הייעוץ המשפטי לכנסת בלם תיקון לחוק החרם שיאפשר לבתי משפט להטיל פיצויים בגובה 100 אלף שקל, ללא הוכחת נזק, על מי שקרא "בזדון, ולא באופן חד-פעמי" להחרים את ישראל או ההתנחלויות. הפיצוי עשוי להגיע לחצי מיליון שקל אם יוכח שהמעשה בוצע באופן שיטתי. לפי חוות דעת שהוגשה היום (שלישי), ההצעה מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים וסותרת פסיקה של בג"ץ בנושא.

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), צפוי לבחון חלופות שיאפשרו את קידום החוק. "יש כאן מצוקה של אנשים שמחורמים בגלל ארגוני BDS וכדומה. חייבים לתת להם פתרון על מנת שהחרם לא יפגע בהם", אמר.

חוק החרם המקורי, שאושר ב-2011, מאפשר להטיל מגבלות על אנשים או על גופים הקוראים לחרם על ישראל או על ההתנחלויות. החוק מאפשר למנוע מהם להשתתף במכרזים ממשלתיים או לקבל פטור ממס לעמותות חברתיות. 

הצעת החוק, שהוגשה על ידי ח"כ יואב קיש (הליכוד), אושרה בקריאה טרומית בסוף השנה שעברה. היא זוכה לגיבוי מהשר לנושאים אסטרטגיים, גלעד ארדן. בדיון במליאה בנובמבר האחרון אמר ארדן כי "מטרת החוק היא להעביר מסר ברור לארגוני החרם המרכזיים שהמחיר בפגיעה באזרחי מדינת ישראל עלול גם להתהפך עליהם בחזרה. אותם ארגוני חרם משתמשים בהרבה מאוד ששקרים וסילוף המציאות, ומנסים להפיץ אותם בעולם".

לפני שלוש שנים פסל בג"ץ את הסעיף המאפשר להטיל סנקציות כלכליות ללא הוכחת נזק במסגרת עתירה שהגיש העיתונאי אורי אבנרי, אך התיר לגבות פיצויים מהקוראים לחרם. השופטים נימקו את ההחלטה באפקט המצנן של הסעיף על חופש הביטוי.

בחוות הדעת שהוגשה לקראת הדיון מחר נכתב כי הצעת החוק "מעוררת קשיים חוקתיים משמעותיים". לפי חוות הדעת, "למרות אופייה הפוגעני של הקריאה לחרם, הרי שעדיין מדובר בביטוי המעוגן בזכות לחופש ביטוי, ונחשב כלי לא אלים לשינוי פוליטי. בהתאם לכך, קריאות לחרם מטעמים אידאולוגיים, חברתיים או דתיים מהוות כלי נפוץ, גם אם שנוי במחלוקת, במסגרת הדיון הציבורי, ואשר לרוב אינו מוביל להטלת אחריות נזיקית או הגבלות מינהליות".

עוד נכתב בחוות הדעת כי "ניתן למצוא בשיח הציבורי קריאות לחרם המופנות כלפי אמנים בשל התבטאויותיהם הפוליטיות, כלפי מוסדות אקדמיים בשל הבעת עמדות או יצירות שנויות במחלוקת, או כלפי גופים שאינם שומרים על כשרות". צוות הייעוץ המשפטי המליץ כי נוכח הקשיים, "יש מקום לשקול חלופות להסדר המוצע שיהיו בהלימה למבחנים החוקתיים המקובלים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו