ריבלין נגד חוק הלאום: "עלול לפגוע בעם היהודי ולשמש נשק בידי אויבינו"

הנשיא פנה לוועדת הכנסת שדנה בחוק וביקש לבחון מחדש את הסעיף שייאפשר הקמה של יישובים ליהודים בלבד. היועץ המשפטי לכנסת: הסעיף מתיר הדרה של ציבורים שלמים, ממליץ לא לאשרו

יהונתן ליס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ריבלין ונתניהו
ריבלין ונתניהוצילום: Debbie Hill/אי־פי

נשיא המדינה ראובן ריבלין פנה הבוקר (שלישי) באופן חריג לחברי ועדת הכנסת שדנה בחוק הלאום, וביקש שיבחנו מחדש את הסעיף שייאפשר הקמה של יישובים ליהודים בלבד. "אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו", כתב ריבלין במכתב ששלח לחברי הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה. גם היועץ המשפטי לכנסת פנה במכתב לחברי הוועדה והמליץ להם לא לאשר את הסעיף, מפני שהוא "מתיר הדרה גורפת של ציבורים שלמים במדינת ישראל". 

ריבלין שלח את מכתבו לקראת דיון היום בוועדה, שנועד להכין את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. "אני מבקש גם להפנות את מבטינו פנימה, לתוככי החברה הישראלית: האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אשה על רקע מוצאם?", כתב הנשיא. "הנוסח המוצע של סעיף 7(ב) העומד בפניכם לדיון, מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת היתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת". 

אתמול שוחח ריבלין עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון לשכנעו לסגת מנוסח הסעיף. לדברי גורמים המעורים בשיחה, נתניהו אמר כי יבדוק את הנושא. בימים האחרונים לחץ ראש הממשלה על השותפות בקואליציה לאשר את חוק הלאום בשבוע הבא, לפני יציאת הכנסת אל פגרת הקיץ. 

נוסח הסעיף שעליו מתח הנשיא ביקורת קובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". גם היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לסעיף, ובחוות דעתו שהוצגה לוועדה נכתב כי הוא אינו חוקתי. במכתבו השווה ריבלין את חוק הלאום אל חוק ועדות הקבלה שאושר ב-2011, וכתב כי בניגוד אליו, הסעיף המוצע קובע שניתן לסרב לקבל מועמד לקהילה מכל טעם שהוא, לרבות מטעמי דת ולאום. "אני שב ומבקש מכם לבחון מחדש ולעומקן את השלכותיו ומשמעויותיו של הנוסח המוצע", הוסיף.

במכתב ששלח הבוקר היועץ המשפטי לכנסת איל ינון לחברי הוועדה, נכתב כי "הקושי המתעורר עם הסעיף המוצע בחוק היסוד נובע מכך שבניגוד לאיזונים העדינים שנכללו בחוק ועדות קבלה, הסעיף המוצע מתיר הדרה גורפת של ציבורים שלמים במדינת ישראל, רק בשל מאפיינים בזהותם שאינם ניתנים לשינוי, דוגמת דתם, לאומיותם, נטייתם המינית או ארץ מוצאם. הדרה זו יכולה להיעשות בלא קשר לשאלה אם יש בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי תרבותי הייחודי של היישוב".  

היועץ המשפטי ציין במכתבו כי הסעיף מעורר "קשיים משמעותיים ביחס לעקרונות היסוד של השיטה", וכי לא מצא באף חוקה בעולם סעיף מקביל. "הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב, המבקש לעגן ברמה החוקתית, לראשונה בצורה מפורטת, את זהותה ואופיה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת", כתב. "אנו ממליצים לחברי הוועדה שלא לאשר את הסעיף בנוסח המוצע. אנו מציעים לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים".

בכיר בקואליציה אמר אתמול ל"הארץ" כי גובשה תמיכה בסעיף השנוי במחלוקת. "אם הסעיף הזה יימחק אין טעם לחוקק את החוק", אמר הבכיר, "הוא מקודם כדי לאפשר לנו לייהד את הגליל. היועץ המשפטי לממשלה אמנם טען שהסעיף לא חוקתי, אבל אנחנו מחוקקים כאן חוק יסוד, כך שהחקיקה הרגילה תצטרך להתיישר לפיו ולא להפך, ולכן הוא גם לא ייפסל על ידי בג"ץ".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ