בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלושת חברי הכנסת הדרוזים חברו לעתירה הראשונה לבג"ץ נגד חוק הלאום

העתירה דורשת לבטל את החוק, בטענה שהוא פוגע במיעוטים. על העתירה חתומים הח"כים חסון ועמאר מהקואליציה וסעד מהאופוזיציה. גם חברי הרשימה המשותפת עשויים לעתור נגד החוק

13תגובות
אישור חוק הלאום במליאת הכנסת, בשבוע שעבר
אוליבייה פיטוסי

שלושת חברי הכנסת הדרוזים עתרו הבוקר (ראשון) לבג"ץ נגד חוק הלאום, שאושר בכנסת בשבוע שעבר. השלושה - אכרם חסון (כולנו), סאלח סעד (המחנה הציוני) וחמד עמאר (ישראל ביתנו) הצטרפו לשורת ארגונים יציגים של העדה הדרוזית, לעתירה הראשונה נגד החוק. חסון ועמאר הצביעו במליאה נגד החוק, אף ששניהם חברים בקואליציה.

העותרים מבקשים לבטל את החוק כולו, או את חלק מסעיפיו, ולמנוע את פרסומו ברשומות כיוון שהוא נוגד לטענתם זכויות יסוד וזכויות חוקתיות שונות. לטענתם, הוא מבטל את הזכות לשוויון וקובע שלמיעוטים אין מעמד במדינה. "החוק פוגע במשרתי כוחות הביטחון והחיילים הדרוזים והאחרים ובמשפחות השכול הדרוזיות שהוגלו למעשה ממדינתם חרף הקרבתם למענה", מסרו העותרים. העתירה אינה מתייחסת להיותו של חוק הלאום חוק יסוד, שכדי לבטלו אין די בטענה כי הוא סותר חוקי יסוד אחרים. 

סעיפי חוק הלאום

"יש בחוק התעלמות מוחלטת מהמיעוט הדרוזי בפרט והערבי בכלל ומזכויותיו", כתבו העותרים, "מעבר להגדרת המדינה עם דגש על יהדותה, עוסקת המדינה בעיגון הזכויות הקולקטיביות של הרוב היהודי. המיעוט הערבי המהווה 20% מאזרחי המדינה אינו זוכה לכל הכרה בזכויותיו הקולקטיביות אבל מעבר לזה אף לא זוכה להכרה כקבוצת מיעוט בישראל, תוך עיגון ההגנה על זכויות הפרט שלו".

ח"כ חסון מסר: "נעשה הכל כדי לעצור את החוק הגזעני הזה. לא רק בשביל העדה שלי, אלא בעיקר בשביל הפנים היפות של מדינת ישראל ועם ישראל. החוק פוגע באחיי היהודים בראש ובראשונה, אך לצערי שיקולים פוליטיים זולים ניצחו את טובת מדינת ישראל. בימי בן גוריון ובגין, החוק לא היה מוגש".

בנוסף לחברי הכנסת הדרוזים, חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, ראשי הרשויות הערביות, ועדת המעקב העליונה וארגון עדאלה יעתרו אף הם נגד החוק, בטענה כי הוא מעגן אפליה כלפי ערבים וסותר את המשפט הבינלאומי. בפרט, הם מצביעים על סעיף 7 לחוק, המעודד הקמת יישובים ליהודים בלבד, באופן שסותר פסקי דין קודמים של בג"ץ. בפסק דין קעדאן שניתן בשנת 2000 בהרכב של חמישה שופטים נקבע כי המדינה לא יכולה להקצות קרקע לגופים שיקימו בה יישובים ליהודים בלבד. האגודה לזכויות האזרח מתכוונת לעתור נגד סעיף 7, ובכוונתה לטעון שהחוק כולו פסול.

חברי הכנסת מהרשימה המשותפת במחאה נגד אישור החוק, בשבוע שעבר
אוליבייה פיטוסי

משפטנים מעריכים כי הסיכויים שבג"ץ יפסול את חוק הלאום נמוכים מאוד. האפשרות לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד נידונה באחרונה בעתירה נגד החוק שמאפשר להדיח חברי כנסת מכהנים, שנדחתה במאי האחרון. בג"ץ הותיר אז ללא מענה את השאלה אם בסמכותו לפסול תיקון לחוק יסוד בנימוק שאינו חוקתי.

ההתערבות הראשונה של בג"ץ בחוק יסוד היתה במקרה של התיקון לחוק יסוד: משק המדינה, שאפשר לכונן תקציב דו-שנתי בניגוד לחוק יסוד אחר שקובע כי הכנסת, כריבון במדינת ישראל, תאשר אחת לשנה את תקציב המדינה השנתי. השנה קבע הרכב מורחב של בג"ץ כי הכנסת לא תוכל לחוקק בעתיד תקציב דו-שנתי כהוראת שעה. עם זאת, אז לא נדרש בג"ץ לחוק מהותי כמו חוק הלאום. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו