קצין דרוזי נוסף מוחה נגד חוק הלאום: אני אזרח סוג ב', החלטתי להפסיק לשרת את המדינה

הקצין כתב בפייסבוק: "היום סירבתי בפעם הראשונה בשירות שלי להצדיע לדגל ולשיר את ההמנון". אתמול קרא מ"פ מירכא להפסיק את גיוס החובה לבני העדה

יניב קובוביץ
יניב קובוביץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יניב קובוביץ
יניב קובוביץ

קצין דרוזי נוסף הודיע אתמול (שני) שיפסיק את שירותו בצה"ל בעקבות אישור חוק הלאום. "אני אזרח כמו כולם ונותן את כל כולי למדינה, בסוף אני אזרח סוג ב'", כתב בפייסבוק שאדי זידן, שלדבריו משרת בצבא חמש שנים. "אני לא מוכן להיות חלק מזה. גם אני מצטרף למאבק, החלטתי להפסיק לשרת את המדינה הזאת", הוסיף. זידן, בן 23, כתב כי הוא סגן מפקד פלוגה בגדוד לוחם.

"עד היום עמדתי מול דגל המדינה בגאווה והצדעתי לו. עד היום שרתי את ההמנון של התקווה כי הייתי בטוח שזאת המדינה שלי ואני שווה לכולם", כתב זידן, "אבל היום, היום סירבתי בפעם הראשונה בשירות שלי להצדיע לדגל, סירבתי בפעם הראשונה לשיר את ההמנון הלאומי".

שלשום פרסם מפקד פלוגה מירכא בעמוד הפייסבוק שלו מכתב פתוח לראש הממשלה בנימין נתניהו ובו הצהיר כי החליט שלא להמשיך בשירות הקבע שלו וכי הוא קורא למנהיגי העדה לקדם הפסקה של גיוס חובה לדרוזים. "אני לא רוצה להמשיך ואני בטוח שעוד מאות אנשים יפסיקו לשרת וישתחררו מצה"ל בעקבות ההחלטה שלך נתניהו, שלך ושל הממשלה שלך", כתב. מאוחר יותר הוסר הפוסט. 

על רקע המחאה המתרחבת נגד חוק הלאום, פורום נציגי העדה הדרוזית, המורכב מראשי רשויות, נבחרי ציבור, מנהיגים רוחניים וקצינים במילואים, מסר אתמול כי "בני העדה הדרוזית משרתים וימשיכו לשרת בצה"ל בראש מורם, במסירות ומתוך תחושת מחויבות למולדת. יש להשאיר את המחלוקות בנוגע לחוק הלאום במסגרות המקובלות ומחוץ לצבא ולשירות הצבאי, וכן להיזהר מטשטוש של הגבולות בין השניים. אנו נמשיך להיאבק לתיקון החוק כך שיעניק שוויון זכויות ואזרחות שווה".

אתמול נפגשו מנהיגי הקהילה הדרוזית עם צוות מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לדון בחוק. בהודעה מטעמו של המנהיג הרוחני השייח מואפק טריף, שהשתתף בפגישה, נמסר כי נציגי הדרוזים ביקשו לתקן את חוק הלאום. עוד נמסר כי נציגי העדה "הבהירו פה אחד כי נושא הנאמנות למדינה איננו על הפרק וכי הם פונים לכל בני העדה להמשיך לדבוק בערכים המשותפים ובנאמנות הבלתי מסויגת למדינת ישראל".

חוק הלאום אושר החודש במליאת הכנסת ועורר ביקורת רבה בשל הדרת האוכלוסייה הערבית ממנו. הוא מקבע כחוק יסוד שורה של ערכים מזהים של המדינה, ומעניק מעמד של שפה רשמית לעברית בלבד. סעיף שנוי במחלוקת נוסף קובע שהמדינה תשקיע משאבים בשימור הזיקה ליהדות העולם בחו"ל אך לא בישראל, נוסח שדרשו המפלגות החרדיות כדי למנוע מחויבות של המדינה לקהילה הרפורמית והקונסרבטיבית בתוך תחומי המדינה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ