נתניהו פועל לדחות ב-20 שנה פרסום מסמכים מסווגים ממלחמת העצמאות - פוליטי - הארץ

נתניהו פועל לדחות ב-20 שנה פרסום מסמכים מסווגים ממלחמת העצמאות

מערכת הביטחון דרשה להאריך את תוקף החיסיון על הארכיונים הביטחוניים, שאמור לפוג בחלקו השנה, ל-90 שנה. בין היתר יימנע פרסום מסמכים הקשורים לטבח דיר יאסין

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נתניהו עם גנז המדינה היוצא, יעקב לזוביק, ב-2014
נתניהו עם גנז המדינה היוצא, יעקב לזוביק, ב-2014צילום: חיים צח/לע"מ

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפוי לחתום על תקנה שתאריך את תוקף החיסיון על המידע שנאגר בארכיונים של גופי הביטחון בישראל מ-70 ל-90 שנה. מערכת הביטחון וגופים אחרים ביקשו להאריך את תוקף החיסיון כדי למנוע פרסום חלק מהמידע השנה. במערכת הביטחון טוענים שההארכה נועדה למנוע חשיפת מקורות מידע מודיעיניים ושיטות פעולה המשמשים את הארגונים גם כיום, וכי בארכיונים מוחזק מידע שהתקבל מגורמים זרים בכפוף לכך שלא יפורסם. ב-2010 האריך נתניהו את תוקף החיסיון על מסמכים ביטחוניים מ-50 ל-70 שנה.

היועצת המשפטית לארכיון המדינה, נעמי אלדובי, הפיצה היום (רביעי) את טיוטת התקנות למשרדי הממשלה השונים. במסמך מצוין כי הן יחולו על חומרים שבידי שב"כ והמוסד ועל גנזכי הוועדה לאנרגיה אטומית, מרכזי המחקר הגרעיני והמכון הביולוגי. כן יימנע פרסום חומר גולמי של אגף המודיעין בצה"ל ומידע הנוגע לפעילות איסוף מודיעין בסיווג "סודי" ומעלה, וחומרים בנוגעים ליחידות מסוימות בצבא ובמשרד הביטחון. 

ההחלטה צפויה להקשות על עבודתם של היסטוריונים, חוקרים ועיתונאים ולהגביל את הגישה של הציבור הרחב למידע היסטורי רב ערך שיש בו עניין לציבור. כך, לדוגמה, תימנע חשיפתם של מסמכים המתעדים את פרשת הטבח שביצעו אנשי אצ"ל בכפר הערבי דיר יאסין ב-1948. למעשה, המדינה תוכל לדחות פרסום כל מסמך הקשור למלחמת העצמאות שאותו תרצה להסתיר. ההחלטה מנוגדת להמלצת מועצת הארכיונים העליונה, שהמליצה להאריך את תוקף החיסיון על חלק מהמסמכים בחמש שנים בלבד.

הכפר דיר יאסין לאחר כיבושו באפריל 1948
הכפר דיר יאסין לאחר כיבושו באפריל 1948צילום: אי-פי

חוק הארכיונים קובע כי לכל אדם יש זכות לעיין במסמכים השמורים בארכיון המדינה, אך מעניק לממשלה סמכות להגביל את העיון בהם לפי סוג החומר (למשל, כזה המסווג כ"סודי") ופרק הזמן שחלף מאז נוצר. תקופת ההגבלה נעה בין 15 ל-70 שנה, לפי תוכן החומר והמקור שלו. לדוגמה, פרוטוקולים של ישיבות חסויות של ועדות הכנסת מוגבלים ל-20 שנה, חומרים על מדיניות החוץ - 25 שנה, חומרי ארכיון של המשטרה - 30, פרוטוקולים של הקבינט המדיני ביטחוני ל-50 שנה וחומרי מודיעין, ובכללם חומרים של השב"כ, המוסד, המכון למחקר ביולוגי והוועדה לאנרגיה אטומית - 70 שנה.

גם כשפג תוקף החיסיון, ארכיון המדינה וארכיונים אחרים, כמו ארכיון צה"ל, לא פעלו באופן יזום לחשיפת החומר. למעשה, תום תקופת ההגבלה אינו תנאי מספיק לפרסום החומר לציבור. ראשית בודק אותו גנז המדינה, ואז יכולה ועדת השרים לעניין רשות העיון בחומר ארכיוני מוגבל - שבראשה עומדת שרת המשפטים - להטיל הגבלות נוספות על העיון בו. כך מנעה הוועדה את חשיפתו של "דו"ח ריפטין" הסודי, שעסק בהוצאות להורג שביצעו אנשי "ההגנה" בתקופת קום המדינה. ב-1998, במלאת 50 שנה לכתיבת הדו"ח, פג תוקף החיסיון והוא אמור היה להיות נגיש לציבור הרחב. ואולם מאז ביקשו שני גנזי מדינה להאריך את תקופת החיסיון, והוועדה אישרה זאת.

גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק, שסיים לאחרונה את תפקידו וטרם מונה לו מחליף, הציג עמדה ליברלית, שלפיה יש לחשוף לציבור מסמכים מסוג זה. "לאחר שתקופת המגבלה עברה, חובה לפתוח את התיעוד. סגירה ארוכה יותר של תיעוד מלחמה מוצדקת רק אם יש בו תוכן מיוחד מאוד... חברה דמוקרטית חייבת לאפשר דיון חופשי במלחמותיה", כתב ב-2014 ליועץ המשפטי לממשלה אז, יהודה וינשטיין. "אם לאחר חלוף יותר מיובל שנים, ולאחר בדיקות חוזרות של פקידים ודיון של שרי ממשלה עדיין המדינה מסתירה מעיני הציבור תיקים מסוימים, אין זאת אלא שיש בהם סודות אפלים במיוחד - כך מבין האדם הסביר. אלא שאין. אין שם סודות כלל. מדינת ישראל חזקה, החברה הישראלית חזקה, ואין סיבה לא לאפשר לאזרחיה מחקר חופשי בתיעוד מלחמותיה הרחוקות".

בטיוטת התקנות שהופצה היום נכתב: "בשנה זו, 2018, חוגגת מדינת ישראל 70 שנה להקמתה. במהלך השנה ובשנים הקרובות יחלפו 70 שנה להקמתם של המוסדות המנויים... ובכך גם תחלוף תקופת ההגבלה על העיון בחומרים הארכיוניים של מוסדות אלו מימי הקמתם. לנוכח עמדתם של מוסדות אלו, כי גם בחלוף 70 שנה יש בחשיפת חומרים ארכיונים שלהם כדי לגרום לפגיעה ממשית בביטחונה של מדינת ישראל, יש להאריך את תקופת ההגבלה ב-20 שנה נוספות כך שתעמוד על 90 שנה". בדברי ההסבר לתקנות נכתב עוד כי על מנת להביא בכל זאת לחשיפת חומרים ארכיונים שאין מניעה בחשיפתם, הסכימו הארגונים השונים לגבש נוהל מיוחד שיאפשר את הצגתם לציבור בחלוף 50 שנה. לצורך כך, הם הסכימו לבחון אחת לשנה באופן יזום את המסמכים שברשותם ולהחליט אם לפרסמם.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ