פרשנות

דקה אחת של יהירות גרמה לנתניהו לאבד את זה במקום הכי לא נכון עבורו

פחות מיממה לאחר היום המוצלח בכנסת, רה"מ בעט בדלי פעמיים: כשהתנפל על תושבת קרית שמונה, וכשהמשיך להילחם בה ולא התנצל. ראשי המחנה הציוני לא יכלו לחלום על מתנה טובה יותר

יוסי ורטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים228
נתניהו בקרית שמונה, היום
נתניהו בנאומו בקרית שמונהצילום: חיים צח / לע"מ
יוסי ורטר

בנימין נתניהו, לרוב מופת של שליטה עצמית ומשמעת קמפיין שלא יוצא מאיפוס גם בדיונים הסוערים ביותר בכנסת, איבד את זה היום (שלישי) במקום הכי לא נכון עבורו: ב"פריפריה" שהוא מנכס לעצמו ולמפלגתו, בעיר שהיא יותר ליכוד מליכוד ומול תומכת מושבעת. לא חמוצה, לא שמאלנית, לא מהסלונים המפוארים והמגדלים הגבוהים של צפון תל אביב.

דקה אחת של חוסר זהירות, יהירות ואובדן עשתונות, הפכה לכותרת פוליטית ולאש שהדליקה את הרשתות החברתיות. פחות מיממה לאחר יום מוצלח למדי שהיה לו במליאת הכנסת, בעט נתניהו בדלי, פעמיים: בעת האירוע בקרית שמונה, ולאחריו כשלא השכיל לכבות את הדליקה שהצית כשהתנפל על אורנה פרץ, פעילה חברתית, "ליכודניקית מגיל אפס" לטענתה, שהתפרצה לדבריו בטקס פתיחת מוקד רפואי בעיר.

"את משעממת. את פשוט לא מעניינת אותנו", הטיח בה נתניהו בבוז, כשהתלוננה על היעדר חדר מיון קדמי בקרית שמונה. הלך רוח תוקפני, לעגני, עוקצני, נתפס טוב בקרב תומכיו כמעט כלפי כל אחד, פחות מול תושבת קריית שמונה שמלינה על מחדל מתמשך (חלק מאותו "עשור מופלא" זכור לטוב) המסכן את בריאותה ואת בריאות יתר התושבים.

יש מי שיראה בהשתלחות של נתניהו באישה סדק אפשרי בחוסן הנפשי שלו, אולי כתוצאה מהחקירות. הוא העדיף לתלות זאת בצערו העמוק על מותו לילה קודם של פרקליטו ד"ר יעקב וינרוט ממחלת הסרטן. לכאורה, אפשר להבין ללבו. על כך נכתב בתלמוד הבבלי: "אין אדם נתפס בשעת צערו". לשכת רה"מ היתה יכולה להיחלץ בקלות מהמצר. כל שהיה עליה לעשות הוא לשגר לעיתונות הודעה שבה יאמר כי נתניהו היה נתון בסערת נפש בעקבות מות חברו הקרוב וכי לא הייתה לו כוונה לפגוע בפעילה.

במקום לעשות את הדבר המתבקש, הלשכה, מן הסתם בהנחיית הקדקוד, המשיכה להתלהם נגד פרץ: "(היא) חצתה כל נורמה מוסרית ואנושית כשבחרה להפריע בעת שדיבר על לכתו של ויינרוט". כל נורמה מוסרית ואנושית?? לא נסחפנו? היא לא הניפה שלטים של בל"ד ופתחה בקבוק שמפניה מעל קברו של המנוח. בפרפרזה על אמרתו של התאורטיקן הידוע כאבי תורת הלחימה המודרנית, קרל פון קלאוזביץ, "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים", נתניהו המשיך במלחמתו נגד הגברת פרץ, בדרכים אחרות.

הוא היה אמור להתקרר, לספור עד עשר, ולהבין כי התקרית הזו טומנת בחובה פוטנציאל נזק לא מבוטל - לו ולליכוד. זוהי אגב, הוכחה לדלות החומר בלשכתו. יועץ טוב, סמכותי, היה מונע מהפוסט הזה לראות אור.

אבי גבאי וציפי לבני, ראשי המחנה הציוני, לא יכלו לחלום על מתנה טובה יותר בשבוע פתיחת המושב החמישי והאחרון של הכנסת ה-20. גבאי התקשר למותקפת ושמע ממנה כי היא עם הליכוד גמרה. סוף סוף גם לו, אביר הקארמה השלילית, יש טיפת מזל. לבני מיהרה והעלתה סרטון לחשבון הטוויטר שלה שבו לקחה את הסיפור לקטע המגדרי:  נתניהו ב"לופ", חוזר ואומר: את משעממת, משעממת, משעממת אותנו, ובין לבין מתנוססות כותרות: אם חד הורית, קורבנות לתקיפה מינית וכד'. אכזרי, מרושע, כדור בין העיניים, אבל חיוני. למחנ"צ, במצבו הכמעט סופני, אין את הלוקסוס להיות צמחוני.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ