בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גורמים במשרד המשפטים: יידחה הדיון בחוק המטיל 7 שנות מאסר על פגיעה באינטרס הישראלי

ההצבעה על הצעת החוק תידחה בשבוע. מוקדם יותר אמר בכיר בוועדת השרים לחקיקה ל"הארץ" כי החוק לא צפוי לעבור. החוק מציע להטיל את המאסר על מי שפוגע באינטרסים הישראליים, אולם לא מפרט מהם אותם אינטרסים

8תגובות
תומכי BDS בהפגנה בתל אביב, בשנה שעברה
תומר אפלבאום

הצעת החוק המטיל שבע שנות מאסר על אדם שייקח חלק פעיל בחרם על ישראל לא תעלה מחר להצבעה, וההצבעה עליה תידחה בשבוע - כך אמרו הערב (שבת) גורמים במשרד המשפטים. מוקדם יותר אמר בכיר בוועדת השרים לחקיקה ל"הארץ" כי החוק, שאמור היה לעלות להצבעה מחר, לא יאושר.

את ההצעה יזמה ח"כ ענת ברקו (הליכוד) ועליה חתומים בין השאר הח"כים דוד ביטן, דוד אמסלם ויואב קיש מהליכוד לצד ח"כים מכולנו ומהסיעות החרדיות. "הצעת החוק נועדה לחול על מי שנוטל חלק פעיל בתנועה המחרימה את ישראל או את מוצריה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. בסביבתה של ברקו הבהירו שנוסח החוק, שאינו מבהיר מהם אותם אינטרסים שעליהם הוא מגן, יאפשר להחיל אותו גם על מחרימי התנחלויות ותוצריהן. הנוסח הקיים עשוי לחול, לכאורה, גם על פעילות בחו"ל של נציגי ארגונים כמו שוברים שתיקה ובצלם.

חוק העונשין הקיים היום קובע כי יוטלו עשר שנות מאסר על מי שעברו עבירה פלילית כחלק מניסיון להזיק לישראל, ואף מאסר עולם במקרים שבהם מדובר בעבירה חמורה יותר. כעת הגישה ח"כ ברקו תיקון לחוק, ובו "מוצע להרחיב את הסעיף ולכלול במסגרת העבירה לא רק מקרים שהם עבירות שנעשו כדי לפגוע בישראל, אלא גם מעשים שיש בהם כדי להזיק לאינטרסים של מדינת ישראל או ליחסים בין ישראל ובין מדינה, ארגון או מוסד". 

יוזמי החוק מסבירים כי "אפשר לבקר את ישראל ואין לפגוע חלילה בחופש הביטוי, אולם מי שנותן ידו לחרם הפוגע כלכלית בישראל או פוגע בה בדרך אחרת, כמו חרם אקדמי, יחויב לתת את הדין על כך. זהו ההבדל בין ביקורת שהיא לגיטימית ובין פגיעה שהיא מעשה בריוני לכשעצמו (חרם) ומהווה פגיעה בישראל ובאזרחיה".

המכון הישראלי לדמוקרטיה שלח לשרים חוות דעת שמתנגדת להצעת החוק. בחוות הדעת, שחיברו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, נכתב כי ההצעה עלולה לכלול בפועל כל מעשה של התנגדות לשלטון. קרמניצר ופוקס מציינים כי לא ברור מי אמור לקבוע מהם האינטרסים של מדינת ישראל וכי אין אזרח שיכול לדעת מראש מהם האינטרסים הללו. לדבריהם, ההצעה "מבישה ומבזה את ישראל ואינה מתאימה למשטר דמוקרטי".

גם האגודה לזכויות האזרח מתחה ביקורת על ההצעה. "חברי הקואליציה ממשיכים להתחרות ביניהם מי יעלה הצעות חוק קיצוניות יותר. הפעם חברי הכנסת רוצים להפוך את חופש הביטוי והמחאה למעשה פלילי במטרה להשתיק כל ביקורת על הכיבוש", נמסר מהאגודה.

עו"ד מיכאל ספרד הוסיף: "נוסח ההצעה כפי שהיא כרגע אינו ממוקד בחרם, ולמעשה יכול להביא להטלת שבע שנות מאסר על מי שמבקרים את ישראל בפורומים בחו"ל, כלומר, מרבית קהילת זכויות האדם הישראלית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו