בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

מבוהל, על גבול ההיסטרי: נתניהו נראה אמש כחשוד סדרתי שחש שהטבעת סביבו מתהדקת

הטענות שהטיח רה"מ באלשיך ובחוקרים, בגיבוי חברי מפלגתו, מתגמדות לעומת המלים "מערכת יחסים שוחדית". כעת השאלה היא לאן חותר נתניהו, ואת התשובה ספק אם הוא עצמו יודע

193תגובות
נתניהו נואם בכפר המכביה, אמש. נראה לחוץ ומבוהל, על סף ההיסטרי
עופר וקנין

"איני יודע מי יהיה המפכ"ל הבא", אמר אמש נתניהו לפעילי הליכוד, "אבל תהיה לו עבודת שיקום קשה מאוד. אמון הציבור במשטרה אינו בשיא של כל הזמנים". ובכן, איש אינו יודע מי יהיה ראש הממשלה הבא, אבל צפויה לו עבודת שיקום ענקית: שיקום הדמוקרטיה, הפסקת מסע הציד אחר שומרי הסף, החזרת השפיות למערכת, סילוק השחיתות והמושחתים ממסדרונות השלטון, קטיעת תרבות השקר ומיגור ההסתה, הפילוג, השיסוע וליבוי היצרים.

נתניהו נראה לחוץ ומבוהל, על גבול ההיסטרי, בטקס הדלקת הנרות של מפלגתו בכפר המכבייה. שעה ארוכה הוא הקדיש לענייני השעה, ובחלק ניכר ממנה תקף את חוקריו ואת המפכ"ל היוצא, רוני אלשיך. כטובע הנאחז בקש שלף נתניהו כל מה שיש לו, ואין לו הרבה, כדי להדביק להם תווית של מוטים במקרה הטוב ועבריינים במקרה הרע: פרשת גל הירש, "מסמך יצחקי", העסקתו של ליאור חורב כיועץ למפכ"ל, טענתו המרומזת של אלשיך שראש הממשלה שלח חוקרים להתחקות אחר חוקריו, ועוד כהנה וכהנה. זה היה יותר בגדר פולקלור: כותרת נחמדה, אבל אין לה שום משמעות משפטית.

אחר כך עבר לדבר על העובדות, כפי שהוא רואה אותן: לא היה פסול ולא נפל פגם בהחלטות שקיבל כשר התקשורת בענייני בזק של שאול אלוביץ', חברו הטוב ושותפו לכתב האישום המומלץ. הטענות הללו מוכרות וידועות. הן נשמעו פעמים רבות, גם בחדרי החקירות. החוקרים לא השתכנעו.

בני הזוג נתניהו, אמש בכפר המכביה. המפכ"ל נקמן? יש מצב. זה מתגמד לעומת החשדות
עופר וקנין

המלים "מערכת יחסים שוחדית", שמרופדות באינספור ראיות מכל הסוגים, הן העיקר כאן. האובססיה של נתניהו ושל רעייתו, המקופחת הנצחית, לקבלת סיקור חיובי בכלי תקשורת שאינו מהמשפיעים מי-יודע-כמה, הובילה אותו למסכת הפלילית המתוארת במסקנות המשטרה. לפי החשד, מעשיו העשירו את חשבון הבנק של אלוביץ' במאות מיליוני שקלים, על חשבון חשבונות הבנק שלנו, האזרחים. בעתיד ניחשף לעדויות שסיפקו שני עדי המדינה - מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, שמציג עצמו היום כשה תמים, סמל ליושר ויושרה, וניר חפץ, יועץ התקשורת של המשפחה, שבכל מקום שבו היה הותיר אחריו חורבן. הפעם, לפחות, הוא מגובה במאות שעות של הקלטות. בלעדיהן, ככל הנראה, לא היתה מוקמת התשתית הראייתית לעבירות החמורות נגד בנימין ושרה, שאול ואיריס.

תיק 4000, סיקור נרחב: חפץ ביקש להשמיד ראיות, מנכ"ל וואלה נדרש להשליך אייפון לאסלה: הרגע שבו תיק בזק הפך לתיק נתניהו // גידי וייץ ■ מי מרוויח מהחדשות? אל תהיו השותפים השקטים בתיק 4000 הבא // נעה לנדאו ■ מבחינה ציבורית, גם אם לא פלילית, נתניהו אשם בתיק 4000 // מרדכי קרמניצר ■ נתניהו כרך את גורלו האישי עם המסע הימני לנטרול הדמוקרטיה הישראלית // חמי שלו ■ מבחינת תומכי נתניהו, ההמלצות בתיק 4000 מוכיחות שרק התערבות גסה תגרום לתקשורת לפרגן // רוית הכט

"טענות מטורללות", "ניגוד עניינים מובהק", "תהליך נגוע", "הדלפות מגמתיות", "לא ביבי - לא חוקרים" ו"לא יהיה כלום כי אין כלום", ירה נתניהו לכל עבר. הקהל התלהב, חברי הכנסת הנהנו בהזדהות, אבל הכדור כבר בידי הפרקליטות, ובהמשך ינחת על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה. ההכרעות יתקבלו, כך יש לקוות, לפי הראיות ולא לפי היבבות. המסמכים, הכספים, האמירות שהוקלטו - הם שידברו, ולא נאומים פרועים ומשתלחים של חשוד סדרתי שמרגיש את הטבעת מתהדקת סביבו.

נתניהו בכפר המכביה, אמש. כטובע הנאחז בקש שלף את כל מה שיש לו
עופר וקנין

השאלה העיקרית היא לאן נתניהו חותר, מה יעדו. אין ספק שהוא רואה בראשות הממשלה שכפ"ץ. בראייתו, עליו להגיע לשימוע אצל היועץ כראש ממשלה מכהן, רצוי לאחר בחירות שבהן קיבל מחדש את אמון הציבור. זו המשוכה הראשונה בדרכו. האם יבחר בעתיד בעסקה נוחה או שיעדיף ללכת למשפט? ספק אם הוא עצמו יודע.

בינתיים הוא מהדק את אחיזתו במפלגתו הכנועה ובקואליציה שלו. בג"ץ העניק אתמול לממשלה ארכה נוספת, כנראה אחרונה אבל מי יודע, לחוקק חוק גיוס חדש. חודש וחצי, עד אמצע ינואר 2019. במועד זה, או שהכנסת תפוזר ונלך לבחירות באמצע מאי - או שהקואליציה תמשוך עוד חודשיים ותצא לפגרת האביב, ואז הבחירות יתקיימו בספטמבר. העניין יוכרע רק על ידי אדם אחד ורק על פי מה שלדעתו ישרת אותו בתחום המשפטי. ברצותו יפרק, ברצותו יחשק.

חברי הכנסת ושרי הליכוד, חלקם מרוטי עצבים מההמתנה לסבב המינויים המתעכב, התחרו זה בזה בביטויי תמיכה בחשוד הסדרתי. מרביתם הקפידו לא לחרוג מהנחיות דף המסרים מבלפור; הביטוי "אכיפה סלקטיבית" חזר שוב ושוב. כנ"ל הפניית האש למשטרה, ש"סימנה את המטרה מראש". גם השרים שמצווים לאיזושהי מראית עין של ממלכתיות הגחיכו עצמם באמירות מטופשות וחלולות: "אני בטוח שאין בסיס להמלצות המשטרה", התנפח שר המדע אופיר אקוניס. בטוח? על סמך מה? "אני בטוחה שהיועץ לא יקבל את ההמלצות", צייצה השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. תנו להם להתרפס, הם בעד חוק הנאמנות למלכות.

מוטיב חוזר נוסף היה ההתנפלות על אלשיך, שבחר לסיים את כהונתו בפרסום המסקנות. למרבה הצער, הספין השקוף הזה זלג גם לפרשנויות עיתונאיות. חמורי סבר ישבו הפרשנים באולפנים ונזפו במפכ"ל: מדוע לא פרסם זאת לפני שבוע-שבועיים? שערורייה. הצופה התמים יכול היה להשתכנע בנקל, שיש כאן שתי כפות מאזניים מעוינות, כף מול כף: החשדות נגד ראש הממשלה ורעייתו מכאן ועיתוי הפרסום מכאן.

העיתוי מסריח? יכול להיות. המפכ"ל נקמן? יש מצב. זה מתגמד לעומת החשדות התלויים ועומדים נגד ראש הממשלה בשלושה תיקים, ש-4000 הוא החמור בהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו