המדינה ביקשה מבג"ץ הארכה נוספת לפקיעת חוק הגיוס, עד ינואר 2020

ביום ראשון אמור להגיע תאריך היעד שבו יפוג תוקפו של החוק. הממשלה ביקשה את ההארכה על מנת להשלים את החקיקה בנושא

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס, בירושלים, לפני שלושה שבועות
הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס, בירושלים, לפני שלושה שבועותצילום: אוליבייה פיטוסי

המדינה ביקשה היום (שלישי) מבג"ץ לדחות את פקיעתו של חוק הגיוס, הצפויה ביום ראשון, לשני בינואר 2020. הבקשה הוגשה בשל התפזרות הכנסת ה-21 ולקראת הבחירות לכנסת ה-22, שיתקיימו בעוד כחודשיים, בניסיון להשלים את החקיקה בנושא.

בבקשה נכתב כי התאריך המוצע נקבע מכיוון שמדובר ביום בו יחלפו שלושה חודשים ממועד תחילת הכהונה הצפויה של הכנסת הבאה. "תכלית הבקשה הנוכחית, בדומה לבקשה הקודמת, היא לייתן בידי הממשלה והכנסת פרק זמן נוסף לשם השלמת הליך החקיקה וזאת לאחר תחילת כהונתה של הכנסת ה-22, ובכלל זה לייתן לממשלה החדשה, שתוקם לאחר הבחירות הכלליות, זמן להידרש לסוגיה ולפעול מול הכנסת להשלמת החקיקה בסוגיה הרגישה שבנדון", נכתב.

ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, בכנס הרצליה, לפני שלושה שבועות
ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, בכנס הרצליה, לפני שלושה שבועותצילום: גלעד קוולרציק

לפני כחודשיים פוזרה הכנסת לאחר שח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, לא הסכים להצטרף לממשלה שראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה להקים, מכיוון שבקשתו להעביר את חוק הגיוס בקריאה שנייה ושלישית בגרסה המקורית לא התקבלה. "חוק הגיוס הוא לא קפריזה, לא אגו ולא נקמה, אלא מאבני היסוד של המשנה הסדורה שלנו", אמר ליברמן לאחר פיזורה של הכנסת. זאת למרות שראשי המפלגות החרדיות, אריה דרעי מש"ס ומשה גפני מדגל התורה, הסכימו להצבעה מחודשת על החוק.

בספטמבר 2017, פסל בג"ץ את חוק הגיוס הקודם, המסדיר פטור לתלמידי ישיבות משירות צבאי. במתכונתו המקורית, החוק נועד להגדיל את מספר המתגייסים החרדים, ואפשר להם דחיית שירות עד גיל 26, שבו ניתן פטור מלא. הפגם העיקרי שבג"ץ מצא בנוסח שנפסל הוא העובדה שבשש השנים הראשונות לחוק, כל תלמיד ישיבה יכול לעשות כרצונו וגיוס לצבא הוא מרצון ונעדר סנקציות – בניגוד לשאר המועמדים לשירות בצבא.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ