הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את החוק שנועד לעגן את הרוטציה בין נתניהו לגנץ

בגלל קשיים משפטיים, הצדדים עשויים לצמצם את הרוב הדרוש לביטול הסנקציות על נתניהו אם יסרב לפנות את מקומו לגנץ מ-75 ח"כים ל-61. צמצום שכזה יאפשר לנתניהו לגייס שני ח"כים בלבד מעבר לגוש הימין כדי למלט עצמו מיישום הרוטציה

יהונתן ליס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בני גנץ בכנסת ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
בני גנץ בכנסת ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראלצילום: אמיל סלמן

הכנסת אישרה היום (חמישי) בקריאה ראשונה את השינויים בחוקי היסוד המופיעים בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, ושנועדו לאפשר הקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו ובני גנץ. השינויים שאושרו מטילים סנקציות על המפלגה שתנסה להפיל את הממשלה, ולהקשות על כל ניסיון כזה. התיקונים יוגדרו כהוראת שעה בחוקי יסוד: הממשלה והכנסת, ויהיו תקפים לקדנציה הנוכחית בלבד.

שינויי החקיקה שאושרו:

  • בממשלה יכהנו ראש ממשלה וראש ממשלה חלופי, שיצהירו אמונים עם כינון הממשלה.
  • חבר הכנסת שהרכיב את הממשלה יכהן כראש הממשלה במחצית הראשונה לכהונתה, ובמחצית השנייה הוא יחליף תפקידים עם ראש הממשלה החלופי. 
  • הממשלה תודיע בכנסת על מועד החילופים המדויק עם השבעתה. החילופים יתבצעו אוטומטית באותו התאריך, ללא צורך בקבלת אמון הכנסת מחדש.
  • השרים וסגני השרים יחולקו לשתי קבוצות בגודל זהה של בעלי זיקה לרה"מ ולרה"מ החלופי, שתוכרז מראש. כל אחד מראשי הממשלה יוכל לפטר רק את חברי קבוצתו, ואם ירצה לפטר את חברי הקבוצה השנייה, יצטרך לבקש את הסכמתו של ראש הממשלה החלופי.
  • ההחלפה תוכל להתבטל ברוב של 75 חברי כנסת.

מקור בכחול לבן אמר היום כי השלמת החקיקה בשלוש קריאות עד יום חמישי הבא תהיה תנאי להמלצת כחול לבן על נתניהו בפני הנשיא ריבלין כמועמד להרכבת הממשלה. אם 61 ח"כים יתמכו בנתניהו, הוא יקבל את המנדט לשבועיים שבהם יוכל להציג ממשלה בראשותו. אם לא יצליח, או שלא יאסוף 61 חתימות, הכנסת תפוזר ויתקיימו בחירות בפעם הרביעית בתוך שנה וחצי.

בכחול לבן ביקשו להתנות את ביטול ההסכם בהשגת רוב של 75 ח"כים, ולא 61 כנהוג בחוקים מסוג זה, כדי להקשות על נתניהו לסכל את קיום הרוטציה לקראת מועד החילוף, המתוכנן לנובמבר 2021. בנתניהו תומכים כיום 59 ח"כים, ולפי החקיקה הנוכחית הוא יידרש לגייס שניים נוספים כדי למנוע מגנץ להחליף אותו. בדיון על התיקון לחוק שנערך ביום שני בוועדה האחראית לנושא אמר נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד איל זנדברג, כי ראוי לצמצם את הרוב הנחוץ לביטולו ל-61 ח"כים "בהתאם למצב החוקתי הקיים". בכחול לבן אמרו כי יתעקשו על קיום הסעיף.

חברת הכנסת איילת שקד (ימינה) קראה בדיון החלטה של השופט מישאל חשין, שקבע בעבר כי לכנסת אסור לשריין חוקים ברוב הגדול מ-61, כדי שלא למנוע מרוב הח"כים את האפשרות לשנות בעתיד חקיקה קיימת שהם מתנגדים לה. "אין דבר כזה, לא היה ואני מקווה שגם לא יהיה", אמרה שקד והוסיפה, "זה ייפסל על ידי בג"ץ. ותרו על הרוב הזה".

נתניהו וגנץ חותמים על הסכם קואליציוני במעון ראש הממשלה, בשבוע שעברצילום: דוברות ראש הממשלה

נוסף על השינויים בחוקי היסוד אושרה במליאה בקריאה ראשונה גם הצעת החוק המאפשרת לסיעות שהתפצלו לזכות במימון מיידי, ולא רק כעבור שנתיים כפי שקובע החוק כיום. השינוי ייטיב עם סיעת דרך ארץ של יועז הנדל וצבי האוזר. לפי ההצעה, אם לפני כינון הממשלה קמה סיעה חדשה שהתפלגה כדין - במקרה שבסיעה יש לפחות שני ח"כים המייצגים לפחות שליש מחברי סיעה אחרת שבעצמה קמה עקב התפלגות - תהיה הסיעה החדשה זכאית למימון ההוצאות השוטפות בכנסת. ח"כ האוזר אמר במליאה כי "ההסדר המשלים קובע הסדר שוויוני בין כל חברי הכנסת והסיעות המוכרות כחוק, שהרי שוויון הוא עקרון יסוד בשיטה הדמוקרטית ובפרט בכל מה שקשור לחוקי בחירות".

גנץ אמר היום בישיבת סיעת כחול לבן כי בכוונתו לצמצם את מספר בעלי התפקידים בממשלה "ככל הניתן". הוא הוסיף כי לא ישתמש בסידורי הדיור שהובטחו בהסכם עם הליכוד לראש הממשלה החלופי, וכי ימשיך להתגורר בביתו בראש העין בתקופה שלפני כניסתו ללשכת ראש הממשלה.

יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, טען היום במליאת הכנסת שההסכם הקואליציוני נוסח עוד לפני פרוץ משבר הקורונה, בעקבות לחצים שהפעילו חברי כנסת שרצו להצטרף לממשלה בראשות נתניהו. לדברי לפיד, "ההסכם הזה נכתב בספטמבר. לא היתה קורונה, לא מצב חירום, לא משבר כלכלי ולא בריאותי. כבר אז היו אנשים שרצו לזחול לממשלת נתניהו, ועכשיו יש להם תירוץ". לדבריו, "אני הייתי אחד מהאנשים שהביאו את התשלום לאבי ליכט כדי שיכתוב את ההסכם הזה. אתם רוצים למכור לציבור שטויות כאילו הלכתם להסכם הזה בגלל הקורונה? למה אתם מוכרים את זה לנו?"

גם חבר הכנסת אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) תקף את ההסכם שנרקם. "בקואליציה הזאת יש רק גועל. אין עקרונות, אין ישראל לפני הכל, אין שום דבר. רק ג'ובים ותעסוקה לכחול לבן. עשיתם הסכם בזוי. יש לכם מקסימום ג'ובים ומינימום השפעה". לדברי ליברמן, "ידענו כבר ממשלות של יותר משלושים חכי"ם. אבל לא ידענו ממשלה עם 36 שרים, 16 סגנים, רוטציה וגם מעון לראש ממשלה חלופי, וכל זה על רקע משבר כלכלי".

נוסח הסעיפים שיוכנסו לחוקי היסוד עבר שינוי בתחילת השבוע במטרה להסדיר תרחישים שהצדדים לא הביאו בחשבון במקור. בין השאר התברר כי נוסח התיקון לחוק המקורי לא נתן מענה לתרחיש שבו יהיה צורך למנות מחליף לנתניהו או לגנץ בתפקיד ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, אם אחד מהם יפרוש מתפקידו לפני הזמן. תרחיש כזה היה עשוי להאריך את כהונת המועמד החלופי עד תום הקדנציה של הממשלה. בעקבות זאת, שונה נוסח ההצעה כך שהוא מכיל מנגנונים המאפשרים מינוי מחליף לשני הראשים - באמצעות הצבעה בכנסת.

החוק המקורי אף קבע שהשרים יתבקשו להצהיר למי משני ראשי הממשלה נתונה הזיקה שלהם - שכן על פי ההצעה המקורית, נתניהו אינו יכול לפטר את השרים שהצהירו על זיקתם לגנץ ולהפך. לדברי היועץ המשפטי לוועדה המסדרת, עו"ד גור בליי, הסדר זה צפוי להעניק למחצית משרי הממשלה כוח בלתי מוגבל אם גנץ או נתניהו יפרשו מתפקידם לפני תום הקדנציה. זאת משום שעל פי ההסכם איש לא יוכל לפטר אותם לאורך כל הכהונה, וממילא לא תהיה להם חובת נאמנות כלפי ראש הממשלה המכהן. במקום זאת, הוכנס מנגנון ברור שמאפשר למפלגות למנות מועמד אחר מטעמן במקום גנץ או נתניהו שישלוט במקום היו"ר שפרש ויוכל לפטר את השרים שיש להם זיקה כלפיו.

בעקבות הערות משרד המשפטים הוסר סעיף אחר מהחוק, המחייב את הסכמת ראש הממשלה החלופי לאישור תקנות שעת חירום במצבי חירום קיצוניים. תיקון נוסף נועד לקבע את כהונת הממשלה לשלוש שנים בלבד. בנוסח הקודם אמנם הוזכרה קדנציה באורך זהה, אך התנגשות עם חוק יסוד: הכנסת - שלפיו הבחירות אמורות להיערך במועד קבוע - היתה עשויה להביא לכך שראש הממשלה השני ברוטציה היה זוכה בתוספת של חצי שנה לכהונתו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ