הכנסת אישרה את החוק המקנה לממשלה סמכויות חירום במאבק בקורונה

48 חברי כנסת הצביעו בעד החוק ו-35 נגד. החוק מאפשר לממשלה ליישם תקנות ללא אישור הכנסת ולרוקן מסמכויות את ועדת הקורונה. חברי ועדת החוקה ביקשו לרכך אותו, אך לא השיגו את הרוב הדרוש לכך

יהונתן ליס
יהונתן ליס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חברי הכנסת יוראי להב-הרצנו, גדעון סער ואיילת שקד בדיון ועדת החוקה, היום
חברי הכנסת יוראי להב-הרצנו, גדעון סער ואיילת שקד בדיון ועדת החוקה, היוםצילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת

הכנסת אישרה הלילה (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את החוק המקנה לממשלה סמכויות חירום להתמודדות עם מגפת הקורונה. זאת לאחר שחברי ועדת החוקה של הכנסת ביקשו לשנות שורה של סעיפים בחוק, אך לא הצליחו להשיג את הרוב הדרוש לכך. 48 חברי כנסת הצביעו בעד החוק ו-35 הצביעו נגד. יו"ר הוועדה, יעקב אשר (יהדות התורה), אמר כי הוועדה תבחן את האפשרות להכניס שינויים בנוסח החוק "תוך כדי תנועה". הוא הוסיף: "למרות כל הפרסומים שהיו שמרנו על מדינה יהודית ודמוקרטית, על זכות פולחן הדת והתפילה של כל הדתות וגם על זכות ההפגנה".

אחד מסעיפי החוק מאפשר לממשלה לעקוף את הכנסת וליישם מיד תקנות דחופות, שטיבן אינו מפורט. לפי החוק, "בהתקיים דחיפות המחייבת כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר, הממשלה רשאית להתקינן... בלי אישור של הוועדה מראש". ועדות הכנסת יוכלו לבטל את התקנות רק בדיעבד, בתוך שבוע לפחות מיום כניסתן לתוקף. יישומן של תקנות שאינן דחופות יוקפא למשך 24 שעות, שבהן תוכל הכנסת לבטלן. החוק יחליף את החוק הזמני שכבר אושר בכנסת, ושמאפשר לממשלה לעקוף את בית המחוקקים. 

דיון ועדת הקורונהצילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה בדיון ועדת החוקה כי "הסעיף ה'קטן' הזה מבטל את כל מה שעבדנו בשבילו ודרשנו בשביל לשמור על הדמוקרטיה, ולו קצת ממה שנשאר ממנה. כולנו יודעים מה זה 'חירום' בממשלה הזאת". ח"כ גדעון סער (הליכוד) דרש אף הוא להעניק לוועדות הכנסת סמכות לאשר את התקנות מראש. הוא גם קרא לבטל סעיף שקובע כי אם הוועדה החליטה שלא לדון בתקנה ההכרעה לגביה תעבור למליאת הכנסת, שם לא ניתן לקיים בה דיון מעמיק. גם היועץ המשפטי לוועדה, גור בליי, הסתייג מסעיף זה ואמר: "ההסדר סוטה מדרך המלך, חריג וחסר תקדים. לטעמנו חייבים אישור ועדה כתנאי לכניסה לתוקף". אולם לדבריו, השינוי שנוסף בוועדה המעכב ב-24 שעות את יישום התקנות הוא בהחלט שיפור בהסדר.

בעקבות אישור החוק, אמר יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ כי "נתניהו ניצל את משבר הקורונה כדי לסרס את הכנסת. הדמוקרטיה הישראלית נרמסה הלילה על ידי רודן שמנכס לעצמו סמכויות ללא גבול במטרה ברורה למגר את ההפגנות נגדו". ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, אמר כי "אמון הציבור בממשלה מרוסק", והוסיף כי הממשלה "ויתרה הלילה על השותפה הכי חשובה שלה בהתמודדות עם משבר הקורונה - כנסת ישראל".

החוק מאפשר לממשלה גם להאריך את תוקפו של מצב החירום ב-60 יום בכל פעם, עד למועד פקיעתו של החוק, ביוני 2021. זאת במקום הארכה ב-45 יום, כפי שקבע הנוסח המקורי של החוק. הכרזה על מצב חירום תוכל להיעשות אם "שוכנעה הממשלה כי יש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור". הכנסת תוכל לבטל את ההכרזה בכל שלב, ואילו הממשלה תהיה מחויבת לבטל את מצב החירום אם יחול שיפור ניכר במצב המגפה. בתקופת החירום תוכל הממשלה להטיל על הציבור הגבלות, כאמור גם ללא אישור מראש של הכנסת. ביש עתיד ביקשו לקצר את התקופה ל-30 ימים בלבד, והסבירו: "יש לקבוע משך זמן מינימלי להכרזה על מצב חירום, בשל הקיצוניות של מצב זה והפגיעה בזכויות הכרוכה בו".

החוק אינו מאפשר לממשלה לאסור קיום הפגנות, בהתאם לדרישת כחול לבן. ואולם, הוא גם אינו מחייב את הממשלה לאפשר לאזרחים המתגוררים באזורים מוגבלים לצאת להפגנות במקומות אחרים. החוק מאפשר אמנם מחאה בתחומי האזורים המוגבלים, אך הוא עשוי להקשות על קיומן של הפגנות המוניות.

שמה של ועדת הקורונה אינו מופיע ברשימת הוועדות שתפקידן לאשרר את תקנות החירום, והיא תדון בהן רק אם הממשלה תרצה בכך. זאת בעקבות החלטות הוועדה לבטל שורת צווי חירום של הממשלה, ומחשש שתעשה זאת שוב בעתיד. במרבית הוועדות הקבועות נהנית הקואליציה מרוב יציב, שצפוי לאפשר לה לאשר תקנות ללא קושי.

בניגוד לנוסח המקורי של החוק, הנוסח העדכני אינו מאפשר לשוטרים או לפקחים להיכנס לבתים פרטיים ללא צו מבית משפט. החוק קובע עוד כי תוקם "מינהלת אכיפה ארצית" שתקבע את מדיניות אכיפת הצווים השונים בתיאום עם משרד הבריאות ותוודא שהם ייאכפו באופן שוויוני בכל הארץ.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ