בתמיכת כחול לבן והליכוד, אושרו בקריאה טרומית הצעות חוק למאבק באלימות כלפי נשים

המפלגות שיתפו פעולה כדי לכנס באופן חריג את ועדת השרים לחקיקה. ההצעות שאושרו: הגבלת פיטורים של נשים מוכות במקלט, שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע באלימות במשפחה וחובת שיקום לאסירים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בעראבה, בשבוע שעבר

מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית שלוש הצעות חוק הנוגעות למאבק באלימות כלפי נשים. אישור ההצעות התאפשר לאחר שוועדת השרים לחקיקה הורתה לחברי הקואליציה לתמוך בהן. אישור הוועדה הוא חריג, משום שחבריה כמעט שלא מתכנסים מאז הקמת הממשלה בשל העימות בין כחול לבן לליכוד.

הוועדה החליטה לתמוך בשתי גרסאות של הצעת חוק שהגישו ח"כ תמר זנדברג (מרצ) וח"כ קרין אלהרר (יש עתיד-תל"ם) הקורא להגביל פיטורים של נשים השוהות במקלט לנשים מוכות. הצעה זו זכתה לתמיכת 44 חברי כנסת ללא מתנגדים. הצעה נוספת שאושרה בוועדה, שאותה יזמו בשתי גרסאות ח"כ גדעון סער (הליכוד) ויו"ר הוועדה למעמד האישה ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), קובעת שיש לשלול אפוטרופסות מהורה שהורשע באלימות במשפחה. הצעתו של סער אושרה ברוב של 55 חברי כנסת ללא מתנגדים, ובהצעה של פורר תמכו 46 חברי כנסת ללא מתנגדים.

ח"כ זנדברג בוועדה למעמד האישה בכנסת, היוםצילום: דני שם-טוב / דוברו

הצעת החוק השלישית היא של ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת), והיא קוראת לחייב אסירים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה לעבור שיקום לפני שחרורם ממאסר. תומא-סלימאן אמרה כי "אחרי יום של מאבק, אני שמחה שהממשלה התעשתה והתגייסה להצלת חיי נשים. גברים מטופלים הם מסוכנים פחות. הטיפול מציל חיים. חשיבות החקיקה היא שעכשיו השופטים יהיו מוכרחים לבחון את האפשרות של טיפול. לא כאופציה - אלא כרכיב מהותי מההגנה על האישה. עכשיו צריך לוודא שהצעת החוק לא תתקע כאן ותהפוך לחוק בהקדם".

הקיפאון בוועדת השרים לחקיקה מנע בחודשים האחרונים קידום ואישור של הצעות חוק רבות מספסלי הקואליציה והאופוזיציה. לאחר אישור ההצעות אמר יו"ר הוועדה, שר המשפטים אבי ניסנקורן (כחול לבן), כי "על כולנו מוטלת החובה לעשות הכל כדי לסייע לקורבנות האלימות ולמנוע את הרצח הבא. כך עובדים יחד למען הציבור".

שלשום פורסם ב"הארץ" כי על פי נתונים של משרד הרווחה, מספר התלונות על אלימות במשפחה שהגיעו למשרד גדל פי שלושה מפרוץ מגפת הקורונה. בחודשים מארס עד אוקטובר הגיע מספר התלונות ל-7,201 — זאת לעומת 2,530 בשנה שעברה.

מיצג מחאה נגד אלימות כלפי נשים בכיכר אתרים בתל אביב, אתמולצילום: תומר אפלבאום

בשבוע שעבר נרצחה בעראבה שבגליל התחתון ופא עבאהרה, בת 37. שלשום הודיעה המשטרה כי היא מבקשת את עזרת הציבור באיתור גרושה, רביע כנאענה, בן 40, החשוד ברצח. כנאענה ריצה בעבר שני עונשי מאסר בגין עבירות של אלימות במשפחה, ונעצר לפני חודש בחשד לתקיפת בת משפחה. לשניים יש חמישה ילדים משותפים.

היום פנה ארגון כייאן, הפועל למען קידום מעמד האישה הערבייה בישראל, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ולשר הרווחה איציק שמולי, בדרישה שיקימו ועדת חקירה בראשות שופט שתבדוק את תפקוד הרשויות בעניינה של עבאהרה. עו"ד עביר בכר, היועצת המשפטית של ארגון כייאן, אמרה כי המקרה של עבאהרה מצדיק הארת זרקור על מידת אחריותן של הרשויות באספקת ההגנה הנדרשת לנשים.

בפנייה נטען כי עבאהרה לא ויתרה על זכותה לדרוש הגנה הן מרשויות הרווחה והן מהמשטרה, אך עניינה לא זכה לטיפול המתחייב והנדרש ממצבה. "עולות שאלות ותהיות רבות עד כמה פעלו הרשויות למיצוי כל דרכי ההגנה והתמיכה במנוחה וילדיה פן יפגעו", נכתב, "כמה ימים לפני הירצחה המנוחה שקלה להגיש תלונה כנגד רשויות הרווחה שדוחקות בה להסכים להסדר משמורת שעלול לפגוע בשלמות גופן של בנותיה".

לפי כייאן, הארגון פנה למשטרה בבקשה לקבל מידע על צווי הגנה או הטרדה מאיימת שנשים קיבלו טרם הירצחן. ואולם, במשטרה ענו כי לא ניתן לספק את הנתון הזה. המשטרה מסרה לארגון בתחילת החודש כי "משטרת ישראל מודעת לרוב צווי הגנה או הטרדה מאיימת רק במקרים שבהם ישנה הפרה של צווים אלה, מקרים אשר מדווחים במסגרת תלונה על הפרה". לפי ארגון כייאן, הבקשה להקים את ועדת החקירה נעשית גם על רקע תשובה זו של המשטרה. "תשובת המשטרה ממחישה עד כמה אין כל אפקטיביות לצווי ההגנה במניעת פגיעה בנשים", אמרה עו"ד בכר. 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ