נתניהו כבר בונה את ממשלתו הבאה, וייתכן שלפיד נמצא בה

הבחירות יתקיימו כנראה בתחילת 2019, אבל בסביבת נתניהו כבר מבטיחים שהממשלה הבאה תהיה רחבה ■ המועמד המועדף הוא לפיד, שמשתוקק לדבר האמיתי ■ ומה אמר כחלון כשנשאל אם יסכים לשינוי החוק שיאפשר לגבאי לכהן כיו"ר האופוזיציה

יוסי ורטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איור: עמוס בידרמן
איור: עמוס בידרמן
יוסי ורטר

בנימין נתניהו חידש באחרונה את ביקורי הבית שלו אצל פעילי המפלגה. לפחות אחת לשבוע נסגר הרחוב, נחסמת הסמטה, נמתחות היריעות, נפרסים המאבטחים, מתמקמים הצלפים ומוקם האוהל. כלבי הגישוש נובחים, השיירה עוברת ונעצרת מול בית ראש העיר/ראש הסניף.

בבית ממתינים עשרות "חברינו" שהוזמנו וסוננו מראש. מפגש כזה נמשך כשעתיים. בינתיים לא דלפו הקלטות. בשבוע שעבר הוא בא לביתו של יו"ר סניף באר שבע שמעון בוקר. כמה ימים לאחר מכן פקד את מעון ראש רשימת הליכוד למועצת העיר רעננה, אילן כהן. ביום רביעי האחרון, לפני יומיים, הוא התארח בביתו של ראש העיר עכו, שמעון לנקרי. קבלת הפנים שחיכתה לו שם, כתיאורו של אחד המשתתפים, היתה כשל אליל רוק.

לקראת סיום החקירות והחלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיקיו, והבחירות לכנסת — אירועים שצפויים לקרות בתחילת 2019 — נתניהו חובר לתשתית, לחיילים, ללב הפועם. בחודשים האחרונים הוא הזניח אותם. היו לו עניינים דחופים יותר: איראן, השגרירות, סוריה, עזה, ההיערכות לחודש מאי הנפיץ. כעת, לפני עונת הנסיעות והחגים, הוא פותח במסע חוצה ישראל, טיול שורשים במטרה לחזק את מעמדו במפלגה לקראת הדרמות שבאופק.

אין לו סיבה לחשוש. הפעילים אוהבים אותו, מעריצים אותו, מזדהים אתו. הם מוכנים לחטוף כדור בשבילו. אפקט הקורבן משרת אותו בגדול. האהדה אליו חוצה אל מעבר לגבולות המפלגה ובסיס התמיכה. הסקרים מחייכים אליו. בכל קונסטלציה שניתן לחזות כרגע הוא ראש הממשלה הבא.

הפיתוי להקדים את הבחירות קיים, כל הזמן. במארס הוא השתעשע להקדים ליוני, על רקע חוק הגיוס. במאי, בפרוץ משבר פסקת ההתגברות, דווח כי הוא שוקל לפזר את הכנסת ולקיים בחירות ב–5 בספטמבר (יום שלישי היחיד בחודש שלא נופל על חג ומועד).

כעת מתברר כי השקילה גלשה לפסים מעשיים. לפני כחודש אמר שליח ראש הממשלה למי שאמר כי נתניהו רוצה להקדים את הבחירות הכלליות למועד האמור, מה שידרוש לדחות את הבחירות המוניציפליות מסוף חודש אוקטובר לתחילת 2019. לבקשת רה"מ הוכן מסמך מקצועי שפירט את ההשלכות החוקיות, כלכליות, פוליטיות, פנים־מפלגתיות ואחרות שיהיו לדחייה כזו. עם או בלי קשר לתוכן הנייר שהוגש לו, נתניהו שוב נמלך בדעתו. הבחירות וחוות הדעת הוכנסו למגירה.

אולי הסתייגותם של השותפים ציננה אותו, אולי המתיחות הביטחונית בדרום ובצפון נסכה בו אחריות־יתר. ואולי היתה זו סיבה אחרת, עלומה, מסתורית, שחורגת מתחומי ההיגיון הצרוף וגולשת למחוזות הקונספירציה, הזדון והתככים. אצל נתניהו, זה מה שמכריע בסוף.

נתניהו ביום הבחירות, ב-2015צילום: תומר אפלבאום

קח אותנו ביבי

מטבע הדברים, האופציות למועד הבחירות הולכות ומצטמצמות. בעוד שבועיים תצא הכנסת לפגרה של חודשיים וחצי. היא תשוב למושב החורף באמצע אוקטובר. כל השותפים בקואליציה מעריכים כי הבחירות יתקיימו לא יאוחר מפברואר־מארס 2019, שלושת רבעי שנה לפני תום הקדנציה וארבע שנים מבחירות 2015. לא רע בכלל.

מקורות בסביבת רה"מ טווים כבר את דמות ממשלתו הבאה, החמישית במספר. נתניהו הם טוענים, יעדיף הפעם להקים ממשלה שתתבסס על קואליציה רחבה. הנוכחית מונה 66 ח"כים. בשנתה הראשונה היא מנתה 61. סיוט ברחוב בלפור. כל סיעה לופתת את ראש הממשלה בגרון וגם באזורים כואבים יותר. הוא לחיץ, סחיט ומעיך על בסיס קבוע. הם נוהגים בו כרצונם, רודים בו, מכתיבים לו, מאיימים עליו.

לאחר הבחירות הבאות, בהנחה שהמספרים יהיו פחות או יותר כפי שהם בסקרים, יהיה ברור כבר ממדגמי הטלוויזיה שהוא־הוא ראש הממשלה ואין בלתו. מלבד השותפים הטבעיים, חברי הקואליציה הנוכחית, גם יש עתיד והעבודה/המחנה הציוני, ילטשו עיניים רעבות וישרבבו שפתיים מריירות אל נתחי השלטון הטרי.

ליאיר לפיד כנראה אין אנרגיות לסיבוב נוסף באופוזיציה. זה כל כך בולט שזה מכמיר לב. הוא מאס בסרט בן שלוש השנים, "להיות שר חוץ", שהוא חי בו ומשתוקק לדבר האמיתי. חלום הנעורים שלו להחליף את נתניהו נעלם בעשן האירועים הביטחוניים. הוא חוזר לפרופורציות ומכין עצמו לחיים עצמם: תיק החוץ בממשלת נתניהו 5.

עם נעילת הקלפיות לפיד יפרוש שק שינה מחוץ למעון רה"מ, כמו הגרופים מחוץ לחנויות אפל לפני צאת דגם חדש של אייפון וימתין ששערי שמים ייפתחו. הרומן שהוא מנהל עם שר הביטחון אביגדור ליברמן, התמיכה הנלהבת שלו במתווה הגיוס, חילופי המחמאות ביניהם, מסתירים תוכניות לעתיד משותף. ליברמן עשוי לשמש השושבין בחתונה השנייה בין יש עתיד והליכוד. גם כי הוא מחבב את לפיד, גם כי הוא מתעב את אבי גבאי שפרש מהממשלה לפני כשנתיים בגלל כניסתו. השנייה יותר מהראשונה.

ואם לפיד לא יכול לחכות, מה נאמר על מפלגת העבודה. כמעט עשור חלף מאז חוותה טעם שררה מהו. עשר שנים של בדידות והתייבשות. גבאי כבר כיהן בממשלת נתניהו, מטעם כולנו. אין מניעה שישוב לזירת הפשע, הפעם כראש מפלגה. בניגוד ללפיד שיתקבל בזרועות פתוחות (החרדים יסירו את הווטו, לא תהיה להם ברירה אחרי שהוא התנדב להיות גוי של יום חול עבורם), הוא ייתקל בשני מחסומים עיקשים: ליברמן כבר אמרנו, ומשה כחלון, הבעל הנבגד.

הרווח הטמון לנתניהו בממשלה רחבה מובן מאליו; אף מפלגה לא תוכל לתזז אותו. מי שלא תהיה מרוצה, שתתכבד ותעזוב. שנית, היריבים בימין, שנואי נפשו, נפתלי בנט ואיילת שקד, יגומדו. בנט זומם על תיק הביטחון בממשלה הבאה? מה דעתו לחזור למשרד הכלכלה?

שלישית, הכללת יש עתיד והעבודה או אחת מהן בממשלה, תאפשר לו מרחב תמרון נוח יותר מול "עסקת המאה" שממשל טראמפ מבקש להניח על השולחן.

אבל המחשבה המרכזית העומדת ביסוד הכוונה הזו המיוחסת לנתניהו, נוגעת ליום שבו היועמ"ש יחליט, אם יחליט, להעמידו לדין אחרי שימוע. ההערכה המינימליסטית היא שהתהליך לא יסתיים לפני המחצית השנייה של 2019. ראינו כיצד נסחב ונמרח תיק מרמה פשוט של שרה נתניהו.

החוק אינו מחייב ראשי ממשלה לפרוש עם הגשת כתב אישום. יוגשו עתירות לבג"ץ שיתבקש להחיל על נתניהו את דין דרעי ופנחסי, שרים שנדרשו לפנות את כיסאם עם הגשת אישום נגדם. נתניהו יבקש להמתין עד להכרעת השופטים. הוא יזדקק להסכמת השותפים. אם אחד מהם יהיה ממחנה השמאל מצבו יהיה נוח יותר. זו תהיה תעודת כשרות מול בג"ץ ואמצעי סיכוך מול הציבור.

גם מסיבה זו הוא יעדיף את לפיד עם כמה־שלא־יהיו (18 על פי הסקרים כרגע) ח"כים צייתנים וכנועים שיבואו אתו, מאשר את מפלגת העבודה שלא תגיע בשלמותה לקואליצייתו. תמיד יהיה שם גרעין שישמור על עצמאות ולא יסכים לחבור לחשוד בשחיתות.

לשם הכשרת הקרקע, נתניהו מבקש לנקות שולחן, לטהר את השטח ממכשולים וממוקשים. הוא מאיץ בשותפים לסיים את חקיקת חוק הגיוס וחוק הלאום עוד בכנס הנוכחי שקרב לסיומו. ואם לא בשבועיים הקרובים, אז בתחילת מושב החורף, בחודשים אוקטובר־נובמבר.

זאת, על מנת שבמו"מ הקואליציוני הבא שני החוקים הללו כבר יהיו בגדר מעשה עשוי, ולא יערימו קשיים על חבירתן של מפלגות מהמחנה האחר, הלא "טבעי". לשם כך הוא שיגר השבוע את פותר הבעיות הדיסקרטי שלו, השר יריב לוין, לראשי המפלגות השותפות, לנסות ולגבש הסכמות סביב נוסח מרוכך של חוק הלאום.

בחוק הגיוס המצב מסובך יותר. נתניהו, דרעי, גפני, ליברמן, כחלון — רוצים להיפטר מהצרה הזו בהקדם. ליצמן מעוניין לדחות כמה שאפשר. הוא חושש כי גם בקריאה השנייה והשלישית, הרבנים הקיצוניים שלו, שלא ברור עד כמה הם מחוברים למציאות, יכריחו אותו ואת חבריו לאגודת ישראל להצביע נגד ולפרוש. הוא מעדיף שהכנסת תפוזר ממילא.

רחמנות על ליצמן. פוליטיקאי פרגמטי בדרך כלל שיודע להלך בין הטיפות כשצריך. פוזיציית הילד הרע, עושה הצרות, לא עושה לו טוב, ובוודאי אינה משרתת אותו לטווח הרחוק. מי שואל אותו. אדמו"ר ישיש פוסק אי־שם והוא בלב נחמץ ורוח נכאים, מציית. לחבריו בממשלה ליצמן נראה בימים האחרונים כמי שנגזר עליו להשתתף בהלוויה של עצמו.

גבאי בישיבת סיעה, השבועצילום: אמיל סלמן

בדיקת היתכנות

לאחר שאבי גבאי התאושש מן ההלם בשל היבחרו של בוז'י הרצוג ליו"ר הסוכנות, הוא הבין שלפניו צרה צרורה: את מי למנות ליו"ר האופוזיציה.

בסביבתו הגו רעיון: שגבאי ימונה. לשם כך נדרש שינוי החוק שקובע כי יו"ר האופוזיציה כמו ראש הממשלה, חייב להיות ח"כ. נעשתה פניה בעניין ללשכת ראש הממשלה. ברור שללא תמיכת נתניהו והליכוד, לא ניתן לגייס את הרוב הדרוש. נתניהו לא זרק את הפונים מן החלון. אולי האמין שמינוי כזה ישרת אותו.

בין לשכת רה"מ ללשכת יו"ר העבודה החלו לעבור מסרים, מעין מו"מ על התנאים. בין היתר התבקש גבאי לאפשר לחברי סיעת המחנ"צ לתמוך בחוק הגיוס, כתנאי לשינוי החוק. הוא סירב, כידוע.

במקביל, לפני כשבוע, בזמן שנתניהו המתין לתשובת גבאי, הוא שיגר בכיר מטעמו אל שר האוצר ויו"ר כולנו, משה כחלון, לגשש מה תהיה עמדתו בשאלת שדרוגו של גבאי. האם יטיל וטו, בגלל המשקעים. מכיוונו של כחלון לא הובעה התנגדות מיוחדת. מאז, לא קרה הרבה. בלשכת גבאי ממתינים לתשובה.

הלך לרב

בצהרי יום ראשון התכנסו ראשי מפלגות הקואליציה לישיבתם השבועית במשרד רה"מ. הם דיברו על חוק הגיוס שיעלה למחרת בכנסת ועל הצעת אי האמון שהגישה סיעת המחנה הציוני.

"זוהי הצבעה קונסטרוקטיבית", הזכיר יו"ר הקואליציה דודי אמסלם לשרים, "המועמד המוצע לראשות הממשלה הוא בוז'י הרצוג" (שבכלל היה באוסטרליה).

אמסלם היה חמוץ ומריר. הוא התקשה לעכל את העובדה שחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בחר בהרצוג פה אחד ליו"ר. יתר הנוכחים, ראשי המפלגות, דווקא חשבו בינם לבין עצמם שזו בחירה מצוינת.

לנתניהו, שהספיק להירגע אחרי התקף הזעם שפקד אותו בעקבות סטירת הלחי שספג מראשי הארגונים והקהילות, זה הזכיר סיפור. "ב–88' כשרק הגעתי מארצות הברית והודעתי שאתמודד בבחירות לכנסת הנסיכים בליכוד (כינויים של בני הדור השני, דן מרידור, רוני מילוא, ואהוד אולמרט שהיו אז שרים, י"ו), שלחו לי שליחים שביקשו לשכנע אותי לרוץ לראשות הסוכנות היהודית", הוא שחזר, "זה תפקיד חשוב מאוד, אתה תהיה ראש ממשלת העם היהודי, מנהיג היהודים, הם אמרו לי. חשבתי על זה, וויתרתי. היו מתנדבים אחרים".

אריה דרעי ביקש להעיר: "שכחת שבאת להתייעץ עם מישהו שאמר לך, תעזוב את זה, הם לא באמת מחפשים את טובתך".

"זה נכון", הודה נתניהו, "שמעתי שדרעי (אז מנכ"ל משרד הפנים והאיש החזק בש"ס — י"ו) הוא אדם חכם ובאתי לשאול בעצתו. מאז, אני מתייעץ לא מעט עם הרב אריה".

כמה מהיושבים סביב השולחן שקעו בהרהורים. הם לא יכלו שלא לדמיין התפתחות שונה בעלילה: דרעי היה מייעץ לנתניהו ההפך, עצתו היתה מתקבלת, ומי יודע היכן כל אחד מהם היה היום. זה לא קרה, ותראו היכן ביבי והיכן אלה שביקשו להיפטר ממנו.

סר או לא חינה

בחצות הלילה שבין רביעי לחמישי רעדה האדמה. לא נגרם נזק, אבל אשה אחת נפגעה. מה זה נפגעה? באורח אנוש. עד עמקי נשמתה.

ברשת החברתית פורסמו תמונות קשות ממקום האירוע, ביתו של ראש העיר עכו, שמעון לנקרי: בנימין נתניהו מדבר לקהל הפעילים, לשמאלו שרה, לשמאלה יו"ר הכנסת יולי אדלשטין, לשמאלו השרה גילה גמליאל.

ואילו השרה מירי רגב, מירי שלנו, מירי שלהם, צולמה בקצה השולחן לימינה של רעיית ראש העיר. ראשה היה שמוט, עיניה התמקדו במסך הסלולרי בזמן שנתניהו נשא דברים. "מהפך!", בישר עמית סגל לאלפי עוקביו בחשבון הטלגרם. בליכוד לא ידעו את נפשם. התמונה התחברה לראיות קודמות שהצביעו על התרחקות בין נתניהו לרגב (בגלל ארגנטינה, בגלל רחבת הכותל). מנגד ראינו ושמענו את גמליאל מגוננת בחירוף נפש על שרה, בעקבות הגשת כתב האישום נגדה. אותה גמליאל שספגה נזיפה פומבית משפילה מרעיית רה"מ, על שהעזה לשתף פעולה עם הנשיא ריבלין במיזם חברתי.

מה שקרה מאז, לתוך הלילה ולמחרת, לא היה מבייש אופרת סבון נחותה במיוחד. תומכיה של רגב מיהרו לשגר לקבוצות הווטסאפ המפלגתיות תצלומים מעכו שלה ושל שרה, מחויכות. מאמצים אדירים עשתה לשכת רגב להפריך את הנרטיב לפיו היא כבר לא ומישהי אחרת (שהיא שונאת) כבר כן.

אם לא די בכך, אזי הפיוס הפומבי בין נתניהו לאדלשטיין היה בבחינת נעיצת סכין בגב האומה. לא מספיק שראש הממשלה ורעייתו עושים שלום עם יריביה המרים, הם עוד עושים זאת בפרהסיה.

שיא הגיחוך, אפילו בסטנדרטים הנמוכים של הפוליטיקה הליכודית, הגיע כשלמערכה הוטלו שני התותחים הכבדים, טופז לוק ויונתן אוריך, יועצי הניו־מדיה של נתניהו.

בציוצים מבוהלים הם דיווחו לאזרחים המודאגים כי הכל סבבה בין שרה למירי, הן טיילו בעכו, נהנו מהעיר "הקסומה" ומן הסתם גם זו מזו, ו"למען הסר ספק, היחסים בין ראש הממשלה לשרה רגב הם הדוקים מתמיד". לא השתכנענו. הדברים הללו מזכירים הודעות תמיכה של בעלי מועדוני ספורט במאמנים כושלים, רגע לפני פיטוריהם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

Businesswoman and businessman HR manager interviewing woman. Candidate female sitting her back to camera, focus on her, close up rear view, interviewers on background. Human resources, hiring concept

לפני ראיון עבודה בזום, היא קיבלה מייל: "מגזר ערבי, גם קושי בשפה"

מבט מאחור על שלושה ילדים, בן ו בת קטנים ו בת מתבגרת, עם תיקי גב בדרך ל בית הספר
Royalty-free stock photo ID: 1792161653

Happy school children going to school outdoor at sunny autumn day. Rear view of teen girl and two toddler preschoolers with backpack go to the kindergarten.

I
By Inna Reznik

תלמידים
אחים
אחיות
ילקוטים
ילקוט
תיק
ביס
לימודים

במודעת הדרושים נכתב "לא נדרש ידע קודם". לשם תשלחו את הילדים?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"