בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוקטובר 1973 כדוגמה לחשיבות המופרזת של המודיעין

הסיסמה "הרתעה-התרעה-הכרעה" שטבע בן גוריון לא עמדה לה במלחמת יום כיפור. כך ישראל למדה, שלא ניתן לספק רק התרעות אמת, ואת כולן

תגובות

באחד הרגעים המרתקים בדיוניה של ועדת החקירה לאירועי הדרך למלחמת יום הכיפורים ושלושת ימיה הראשונים, הלא היא ועדת אגרנט, הופיע בפניה תת-אלוף ישראל ליאור, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה גולדה מאיר. דברי ליאור, כמו עדויות רבות אחרות ששמעה ועדת אגרנט, זמינים בחודשים האחרונים לכל סקרן באתר ארכיון צה״ל ובמשרד הביטחון. ליאור היה עד-מפתח. הוא לא עמד בראש משרד או צבא, זרוע או שירות, שנדחקו להצדיק את פעולותיהם ולגולל את האשמה על מי שמעליהם, מתחתם או לצדם. תפקידו היחיד היה ממסר בין גולדה (ולפניה לוי...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו