“החומה הסינית” של האיחוד האירופי

מדינת ההתנחלויות נגד המשק הישראלי

התחושה שממשלת ישראל אינה מעוניינת לסיים את הכיבוש דחפה את האיחוד להפוך את מה שהיה תורה שבעל פה לנהלים רשמיים, מחייבים וממוסמכים

ברק רביד - צרובה
ברק רביד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ברק רביד - צרובה
ברק רביד

בשנת 2005, אחרי שנה של דיונים, נחתם הנוסח המעודכן של הסכם אזור הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד האירופי. הדרישה העיקרית שהציבו האירופים היתה הכנסת סעיף שימנע ממוצרים ומתוצרת חקלאית מההתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים, שמיובאים לאיחוד האירופי, לקבל פטור ממכס.

שר התמ"ת אז, אהוד אולמרט, לא התלהב מהסעיף. אולמרט וראש הממשלה אריאל שרון הבינו שמשמעותו הינה הכרה ישראלית בכך שההתנחלויות אינן חלק מישראל. מנגד, על הכף היה מונח כל הסכם הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד האירופי, ששוויו למשק הישראלי עשרות מיליארדי שקלים. אולמרט החליט להעדיף את הרווח למשק כולו על פני ההתנחלויות וחתם על ההסכם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ