פרשנות

תוכנית השטחים של ליברמן: להיפטר מהאוכלוסייה בשם הדמוגרפיה

בניגוד לרוב הדוגמאות שמביא יועמ"ש משרד החוץ בחוות הדעת שלו, בתוכנית ליברמן, כמו במקרה דרום אפריקה, השטח הולך בעקבות האוכלוסיה ולא להפך

אייל גרוס
אייל גרוס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים50
אייל גרוס
אייל גרוס

היועץ המשפטי למשרד החוץ טוען בחוות הדעת שסיפק לשר החוץ אביגדור ליברמן כי העברת טריטוריה מאוכלסת ממדינה אחת למדינה שנייה, גם ללא הסכמת האוכלוסייה המתגוררת בטריטוריה, אינה פסולה על פי המשפט הבינלאומי, כל עוד עומדת לאוכלוסייה המועברת אזרחות כלשהי אחרי המעבר.

כדי לתמוך בטענתו הוא מביא כמה דוגמאות של העברת ריבונות. אך הדוגמאות כה שונות מתוכנית ליברמן, כך שלא ברור איך הן יכולות להשליך עליה. חלקן, כמו חילופי האוכלוסין בין יוון ובולגריה ב-1919 או בין דנמרק וגרמניה ב-1946, קדמו להתגבשות הדינים הנוכחיים בדבר זכויות אדם והגדרה עצמית. חלק אחר, כמו הדוגמה של חבל הסאאר שצורף לגרמניה, עירבו משאל עם, ולכן ביטאו את רצונם וההגדרה העצמית של תושבי השטח (גם המקרה של דנמרק־גרמניה עירב משאלי עם). חלק אחר, כמו היציאה הצרפתית מאלג'יריה והיציאה הבריטית מהונג קונג, ביטאו סיום של שלטון קולוניאלי. אף אחד מהמקרים האלה לא עירב מדינה ריבונית, שבעידן זכויות האדם וההגדרה העצמית, מעבירה שטח שלה למדינה אחרת בלי לשאול את רצון התושבים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ