מה בין שותפי הסוד של בן גוריון לבין פרשת הרפז

במשטרה מראיינים את המראיינים מהתקשורת, כדי לתפוס את המרואיין: עיתונאים רבים העידו על ההקלטות ששמעו בלשכת אשכנזי, כחלק מחקירת מאבקו עם ברק

אמיר אורן
אמיר אורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אמיר אורן
אמיר אורן

החודש לפני 51 שנה התפטר מתפקידו, לבלי שוב, ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן־גוריון. עשור אחר כך מת. בכך ניצל מידיהם של קציני המשטרה אפרים ברכה ויורם נעמן והפרקליט הצבאי הראשי דני עפרוני, שאחד מבכירי פקודיו, התובע הצבאי הראשי אודי בן־אליעזר, הוא נינו של בן־גוריון.

בספרו של רפי מן ״המנהיג והתקשורת״, על יחסי בן־גוריון והעיתונות, מצוטטת הודאה באשמה, ממש הפללה עצמית, שהיתה מביאה היום את בן־גוריון לחדר החקירות של ברכה ונעמן ביחידה הארצית להב 433; אין הקלטה, אבל יש תמליל מדויק. ״הציבור היחיד שמצאתי שאפשר לסמוך עליו הם עורכי העיתונים״, דיווח בן־גוריון לעסקני מפלגתו ב–1956, כשצרפת נתנה לישראל נשק בחשאי. ״היה לנו סוד חשוב וחמור שהייתי מעוניין, מבחינת אינטרסים חיוניים שלנו, שישמרו אותו. קראתי לעורכי העיתונים ומסרתי להם את הסוד, והם שומרים עליו״. בלשון בן־גוריון, שמביא מן, הוא קרא לגנב כדי לעשותו לשומר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ