רעב כנשק אחרון

שלושה סיפורי חיים עם הרבה מעצרים מינהליים

הצעיר בין העצירים המינהליים השובתים רעב הוא בן 19, שלא יוחסה לו בעבר כל עבירה ביטחונית, והוותיק יותר איש חמאס בן 41. לדרדסאווי מאל-בירה, ספרן במקצועו, זהו המעצר הרביעי במספר

ג'קי חורי - צרובה
ג'קי חורי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

שביתת הרעב של העצירים המינהליים, שנכנסה שלשום ליומה ה-51, מתחילה לתפוס תאוצה בזירה הבינלאומית. בצד פניות למזכ"ל האו"ם ולחברות במועצת הביטחון, נציגי האיחוד האירופי קיימו ביום חמישי האחרון פגישות עם בכירים במועדון האסיר הפלסטיני ושמעו מהם על השביתה והשלכותיה. ברחוב הפלסטיני, ובעיקר בקרב משפחות העצירים, מחכים להתפתחויות חיוביות. אבל בישראל המגמה היא להחמיר עם העצירים השובתים רעב. אין משא ומתן או מגעים העשויים להביא לסיום השביתה. להפך: בממשלה ובמערכת הביטחון בישראל מצפים להשלמת החקיקה של החוק להזנתם בכפייה - מתוך הערכה שיימצאו הרופאים שיזינו את העצירים בכפייה - ובכך יקיץ הקץ על השביתה, שתכליתה ביטול מדיניות המעצר המינהלי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ