במלחמת המוחות, העצבים והצללים יריביה של ישראל למדו אותה היטב

הכשל שבסיפור החטיפה מחייב לבדוק אם צה"ל, המשטרה וזרועות המודיעין ערוכים למלחמה הנכונה, או מסתפקים בסיסמאות קדושות ומתפוררות

אמיר אורן
אמיר אורן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר אורן
אמיר אורן

פורסם ב-27 ליוני, 2014

״את מי תולים בסוף היום?״ נוהג לשאול ראש המוסד, תמיר פרדו, כשמתגלע ויכוח על סמכות, אחריות וגבולות גזרה. בשלוש שנים וחצי עדכן פרדו את מבנה המוסד, שינה מדרג של יחידות ואגפים וחידד את הפיקוד המשימתי. שאלת הגרדום בערוב היום לעת תקלה — והיפוכה, סוגיית התהילה לעת הישג — מתייחסת לעמימות הנגרמת מחפיפה חלקית בין תחומים ומינהלים. עד כה, למרות אלפי פעילויות בשנה, לא הסתבך המוסד בתקופת פרדו בכישלון מהדהד. כשתדרך לאחרונה את קודמיו, הפתיעו בחדשנותן הצלחות מסוימות גם את הגמלאי הטרי מכולם, מאיר דגן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ