מחדל המיגון בכפרים הבדואים

"רואים רקטה מתקרבת, ומתפללים שלא תיפול"

כשבג"ץ דחה השבוע את עתירת הכפרים בנגב, הוא קבע כי "שמיכת המיגון קצרה מדי". אך השמיכה התארכה כשנדרש מיגון נוסף לחקלאים בעוטף עזה

אור קשתי
אור קשתי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור קשתי
אור קשתי

מאחת הגבעות ביישוב הבדואי אבו קורינאת, בין דימונה לבאר שבע, אפשר לראות את הרקטות המגיעות מכיוון עזה. מוחמד אבו קורינאת, יו"ר ועד התושבים, יושב כאן, מביט ומנסה לשער היכן תיפול הרקטה. אבו קורינאת אומר שאין הרבה מה לעשות, חוץ מלהתפלל שהרקטה לא תנחת בקרבת מקום. בכפר, המוכר על ידי רשויות המדינה ונכלל בשטח מועצה האזורית נווה מדבר, אין שום אמצעי מיגון. "אין הבדל אם נרוץ לתוך הבתים, שהם בסך הכל צריפים ופחונים, או נישאר בחוץ, מתחת לסככה. מה זה כבר משנה?", הוא אומר. גם האזעקה לא תמיד מופעלת, כפי שהתברר ביום שבת, כאשר נפלה רקטה בקצה הכפר. על ההגנה שפורשות סוללות כיפת ברזל איש לא חולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ