טור אישי

מה קרה לאופק המדיני של ביבי-בדאי

עם אצבעוני בראש, צועדת האומה כולה אל תחנת הנוחות הראשונה: "אין עם מי לדבר", ובעיקר – אין על מה

יוסי שריד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יוסי שריד

מאמר המערכת של "הארץ" תהה היום: "קשה להבין מדוע טורח ראש הממשלה לטעת מדי פעם את התקווה שפניו מועדות להסדר מדיני". דווקא לא קשה להבין, בכלל לא מסובך: נתניהו עושה זאת שוב ושוב כדי שנתפתה בפעם־המי־יודע־כמה לעסוק בשאלה הנצחית: למה הוא בעצם מתכוון; ולא נעסוק באופיו המתעתע ובהבטחותיו הריקות. עד מתי, פרשנינו, תתלו תקוות סרק בעץ היבש הזה, שמעולם לא נתן פרי; באושים בלבד.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ