מחשש לפיגוע מנהרות

בעוטף עזה יחגגו את ראש השנה רחוק מהבית

בצל הירי השבוע, עשרות משפחות מעדיפות לעשות את החג מחוץ לטווח המרגמות; לתושבים, שלא רואים עתיד, נמאס להיות בשר התותחים

שירלי סיידלר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שירלי סיידלר

"איפה נהיה בחג זה החלק הקטן, זה יום או יומיים. השאלה הגדולה היא מה הלאה, החיים זה כל השאר. אנשים שהם 20 שנה חברי קיבוץ מתחילים פתאום לשאול שאלות אם זה המקום הנכון להישאר", כך אומר מרסלו וסר, רפתן מקיבוץ נירים שהיה עד למותם של שניים מחבריו בפגיעת הפצמ"ר הקטלנית ביום האחרון של "צוק איתן".

כשהוא שומע על רבים מבני קיבוצו שלא מתכוונים לעשות את החג בקיבוץ מחשש לירי ואפילו על כאלה שמתכוונים לעזוב, הוא מתריע מפני מה שעלול לקרות לעוטף עזה אם המדינה לא תתערב. "אחרי מה שעברנו אנשים צריכים לקבל עזרה, לא הכל זה כסף, יש גם נשמה והרגשה. המדינה צריכה להשקיע מחשבה איך עוזרים כדי להמשיך הלאה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ