עלייה לרגל אחרי מלחמה: לצאת מ"בית הסוהר" של רצועת עזה

לראשונה מאז תפס חמאס את השלטון ברצועה, התירה השבוע ישראל לעזתים לבוא למסגד אל אקצא. הם סיפרו על המציאות שאחרי "צוק איתן", ההבטחות לשיקום והעתיד שנראה להם יותר מכל כמו העבר

ג'קי חורי
ג'קי חורי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'קי חורי
ג'קי חורי

בקצה העלייה לשער האריות שבחומה המזרחית של העיר העתיקה בירושלים המתין ביום שני, כבר משעות הבוקר המוקדמות, עטא אבו שקיר, תושב מזרח העיר. רק כמה ימים קודם לכן התבשר כי בת דודתו פאטמה (שם בדוי) אותה לא ראה עשרות שנים, תגיע מעזה לביקור חטוף בירושלים, שיתמקד רובו ככולו במסגד אל אקצא. פאטמה, בת למשפחה ירושלמית, התחתנה ב-1986 בעזה ומאז רגליה לא דרכו בירושלים ומבטה לא הצטלב עם מי מבני משפחתה. כשראה אותה לראשונה בזווית עינו, עולה בכבדות לכיוונו, מלאו עיניו של אבו שקיר דמעות. "אלוהים, אלוהים, תודה לך", היא זעקה ונפלה לזרועותיו. "תיקח אותי לבקר בקבר של אמא ואבא, אני רוצה לדבר איתם", היא מלמלה בבכי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ