חצי שנה לאחר צוק איתן, לעזה אין מי שיציל אותה

כשהגבולות סגורים מכל הכיוונים, ההבטחות לסיוע של מיליארדים נשארו באוויר ועובדי הציבור אינם מקבלים שכר, תושבי הרצועה תולים את התקוות בחמאס ובפתח — שמעדיפים להיאבק זה בזה

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי בראל

"מה נותנים לנו כאן? שלוש פיתות וקצת אוכל, זה לא מפסיק אפילו לילד קטן", התלונן עלאא כולאב בפני כתב סוכנות הידיעות הפלסטינית "ספא". כולאב סיפר כי במשפחתו שמונה נפשות והיא מתגוררת בבית הספר "אל־שוכה" ברפיח מאז מבצע "צוק איתן" אולם קיבלה רק חמש מיטות ומזרנים שאיתם היא צריכה להסתדר.

"אין לנו מכשירי חימום ואסור לנו להשתמש בכיריים חשמליות", מספר כולאב שהחליט לפני כמה ימים לפתוח בשביתת רעב יחד עם דייר אחר בבית הספר, "עד שישמעו את טענותינו ויאפשרו לנו לחיות כבני אדם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ