פרשנות || יותר מכל, גנץ תרם לביצור הדמוקרטיה

נתניהו חיבב את גנץ, שלא הציב בפניו איום פוליטי, ונפרד ממנו בנאום רגשני. כהונתו אולי לא תילמד בשיעורי מורשת הקרב, אבל כדאי יהיה לזכור אותה בקורסים למדע המדינה

אלוף בן
אלוף בן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אלוף בן
אלוף בן

תרומתו החשובה ביותר של בני גנץ בארבע שנות כהונתו כרמטכ"ל היתה לביצור הדמוקרטיה הישראלית. רב־אלוף גנץ קידש את כפיפות הצבא לממשלה האזרחית, וכיבד את סמכותם של שרי הביטחון שתחתם כיהן, אהוד ברק ומשה יעלון. בכך ריפא את הצבא מהתככים והריקבון של קודמו, רב־אלוף גבי אשכנזי, ואנשי חצרו. גנץ לא הסכים תמיד עם הממונים עליו. הוא חלק עליהם בשאלה אסטרטגית מרכזית: האם לתקוף את מתקני הגרעין של איראן, או לסמוך על ארצות הברית שתתמודד עם האיום בדרכים דיפלומטיות. גנץ האמין שאיראן היא בעיה בינלאומית ואזורית, ורק אחר כך בעיה ישראלית – כלומר שצריך להישען על אמריקה. כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון הקודם אהוד ברק השתעשעו בתוכניות להפצצת נתאנז, פורדו ואראק, הם נתקלו בהסתייגות הרמטכ"ל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ