פרשנות || ישראל אינה יכולה לבנות על מצרים בתפקיד המתווכת

עשרה חודשים לאחר סיום "צוק איתן" הזכירה רקטה אחת כי השקט אינו תלוי רק בחמאס. הסיכון המשמעותי לישראל טמון בקרע בין קהיר ועזה ולאו דווקא בסכסוכים הפנימיים ברצועה

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמוס הראל
עמוס הראל

נפילת קטיושת הגראד בשטח פתוח ליד גן יבנה ביום שלישי בערב התבררה עד מהרה כתוצאה של עימות פלסטיני פנימי: קטטה סביב מינוי מפקד מקומי בזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי שימשה לאחד הצדדים תירוץ לנסות ולערב את ישראל. הירי לא גרם לנפגעים וחמאס מיהר להבהיר שידו לא היתה במעל.

אין זו הפעם הראשונה שדברים כאלה קורים על רקע מריבות עזתיות שאינן קשורות במישרין לישראל. ובכל זאת, היתה כאן תזכורת — עשרה חודשים בדיוק לאחר סיום המלחמה האחרונה — כי הפסקות אש הן עניין שברירי למדי. גם כששני הצדדים המרכזיים לעסקה העקיפה, ישראל וחמאס, מבקשים להמשיך בה, ישנם די שחקני משנה שברצותם מסוגלים לשבש את השקט. בימים כתיקונם, נראה שהציבור הישראלי כמעט אינו מקדיש מחשבה לתוצאות המלחמה בקיץ שעבר. לאזעקת "צבע אדום" המקפיצה את תושבי אזור אשדוד ואשקלון למקלטים ולממ"דים, בדיוק בשעה שבה משכיבים את הילדים לישון, יש דרך להזכיר מה שכבר קיווינו ששכחנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ