פרשנות || אלימות לא פתאומית: ירושלים חיה בלופ של עימותים, הממשלה חסרת אונים

המשטרה נקטה צעדים למנוע אלימות בהר הבית, אבל הפלסטינים פירשו אותם כחיזוק לסכנה הנשקפת לאל־אקצה. כמו תמיד השמועות התפשטו, סיסמאות הגיוס נשלפו והאלימות גאתה

ניר חסון
ניר חסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ניר חסון
ניר חסון

אז מה קרה פתאום? איך זה שרחובות העיר העתיקה, רחבת המסגדים בהר הבית והשכונות במזרח ירושלים שוב נשטפים באלימות — יידויי אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים מצד אחד, כדורי ספוג, גז מדמיע ואלות מהצד השני.

אז קודם כל צריך לתקן את השאלה — זה לא פתאום. מאז קיץ השנה שעברה נגועה מזרח ירושלים באלימות כרונית, שלא תמיד פותחת מהדורות. אבל גם בחודשים האחרונים, הרגועים לכאורה, לא היה יום אחד ללא יידויי אבנים על הרכבת הקלה או על כלי רכב, עימותים עם שוטרים או התנכלויות ליהודים בהר הבית ובסמטאות העיר העתיקה, יידוי בקבוקי תבערה על בתי היהודים בשכונות הפלסטיניות או ירי זיקוקים על עמדות המשטרה. ברוב הימים, כל אלה קרו יחד.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ