מי מניע את המאבק הזוחל בציבור הערבי

במגזר הערבי לא צופים שחזור של אוקטובר 2000. הממשלה מוטרדת מהתנועה האיסלאמית, אך ראאד סלאח איבד מהשפעתו בציבור. אלא שצעירים הפועלים ללא הכוונה עשויים לשנות את התמונה

ג'קי חורי - צרובה
ג'קי חורי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'קי חורי - צרובה
ג'קי חורי

בגליל ובוואדי ערה, בנצרת ובסכנין, באום אל־פחם ובטייבה, וגם ביפו וברמלה. זו התמונה המצטיירת בימים האחרונים: אזרחי ישראל הערבים יוצאים לרחובות בהמוניהם ומפגינים למען אחיהם הפלסטינים, ממש כמו לפני 15 שנה, באוקטובר 2000, באירועים שהציתו את האינתיפאדה השנייה. אך האם כך הם פני הדברים?

התהיות באשר לחלקה של החברה הערבית בגל המחאה הנוכחי אינן בלעדיות לציבור היהודי בישראל. גם עמוק פנימה בחברה הערבית יש מי שתוהה על קנקנה. נכון, יש מחאות בשורה של מקומות אך ההיקפים אינם כשהיו בהתפרצות לפני עשור וחצי. עשרות משתתפים, לפעמים גם מאות. יש גורם מכעיס מרכזי, החשש משינוי הסטטוס־קוו במסגד אל־אקצא, אך מרבית המעורבים בהפגנות ובמחאות הם דווקא חילונים. וארגון? מישהו עומד מאחורי הפעולות, אך אלה לרוב אינן התנועות הפוליטיות המסורתיות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ