הזעם הכבוש היה ידוע, אך עוצמתו בירושלים הפתיעה את כולם

תושבי מזרח העיר מעולם לא היו כה דומיננטים בחזית הטרור כמו בסיבוב הנוכחי ■ צעירי השכונות מוליכים אחריהם את בני גילם גם בגדה המערבית וברצועה ■ בינתיים, ראשי מערכת הביטחון מבוצרים בעמדה כי מבצע רחב אינו הפתרון ■ וגם: איך הפכנו למדינת 0404

עמוס הראל
עמוס הראל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמוס הראל
עמוס הראל

שבועיים לאחר פרוץ גל האלימות הנוכחי, מתחילים קווי המתאר שלו להתגבש. מזרח ירושלים היא המחוללת המרכזית של העימות. סביבה, בעיקר בעטיים של החששות הפלסטיניים בדבר צעדים ישראלים חד־ צדדיים בהר הבית, פרצה האלימות. ממנה עדיין יוצאים מרבית המחבלים לפיגועי הדקירה והדריסה.

תפקידה המוביל של ירושלים בעימות הפתיע את אנשי המודיעין ואת המומחים השונים לעניינים פלסטיניים. היו שצפו התפרצות. היו שהבינו את משמעותו של הזעם הכבוש, המצטבר, בקרב הפלסטינים אחרי כמעט חמישה עשורים של כיבוש ישראלי ולנוכח תחושת חוסר המוצא המוחלט, המדיני והכלכלי. בדיונים השבועיים בצמרת מערכת הביטחון הוזכרו גם השלכותיו האפשריות של החיכוך הבלתי פוסק עם הצבא והמתנחלים בשטחי בי וסי, שבהם לא זכו התושבים הפלסטינים ולו למראית עין של הגנה מצד הרשות ברמאללה. נדונה לעומק גם השפעתה האפשרית של הטלטלה בעולם הערבי ובייחוד של מעשי הזוועה, המתודלקים בטירוף דתי, של רוצחי המדינה האיסלאמית (דאעש).

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ