ירייה אחת ברגל, באמנית פלסטינית אחת מקבטיה

ריחאב נזאל תמיד אהבה לצייר, אך מתרכזת כעת בייצוג קולי של המציאות. היא נורתה על ידי חיילים ישראלים בעת שתיעדה הפגנות בשטחים לצורך מחקרה

עמירה הס
עמירה הס
עמירה הס
עמירה הס

החייל שירה ופגע בול בשוק רגלה של ריחאב נזאל בבית לחם ביום שישי, 11 בדצמבר 2015, לא ידע מי היא. הוא לא ידע את שמה, לא ידע שהיא נולדה בקבטיה שבאזור ג'נין, שהיא בת 55, אזרחית קנדית, שהיא מלמדת אמנות במכללה בבית לחם, שתערוכה שלה הרגיזה את שגריר ישראל בקנדה ושהיא כותבת עבודת דוקטורט רב־תחומית שאי אפשר לתמצת במשפט אחד אבל היבט מרכזי שלה הוא נשק בן זמננו, כולל מזל"טים, והחושים האנושיים שאליהם הוא מכוון. כחלק מהמחקר היא צופה מתחילת אוקטובר בהפגנות השבועיות ברחוב אל־חליל (דרך חברון) בבית לחם, החסום בחומה ובמגדל שמירה אימתני. היא מתעדת את פיזור ההפגנות, מלווה את הפצועים לבית החולים, נפגשת עם המשפחות של המפגינים והמפגינות שנעצרו, מדברת עם הדיירים בבתים ספוגי גז מדמיע וריח הבואש.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ