החלטת בג"ץ לבטל אטימת בתי המחבלים: יציבות הבית מול 
יציבות הפסיקה

בעבר נהג בית המשפט לאשר באופן קבוע הריסות של בתי מחבלים. אולם שתי הפסיקות האחרונות עשויות להביא למהפכה שקטה בהלכה שכבר מזמן היה ראוי שתעבור מהעולם

אייל גרוס
אייל גרוס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אייל גרוס
אייל גרוס

דרמה כזו לא נראתה בבית המשפט העליון זמן רב: בשעות הבוקר של יום חמישי האחרון דחתה השופטת מרים נאור בקשה לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בסוגיית הריסות הבתים של משפחות מחבלים, אך בפסק דין שפורסם בערבו של אותו יום, מצאה עצמה נאור בדעת מיעוט מול שני שופטים שהתערבו התערבות היסטורית בפרקטיקה בעייתית זו.

בעבר אישר בג"ץ באופן קבוע הריסות של בתי משפחות חפות מפשע של מחבלים, תוך דחיית הטענות שמדובר בענישה פסולה בשל היותה ענישה קולקטיבית וללא משפט, תוך שהוא קובע שמדובר באמצעי הרתעתי ולא ענישתי. אך מידת השכנוע של טיעון זה נשחקה, לא רק בגלל שהרי אין נוקטים באמצעים הרתעתים כנגד אנשים חפים מפשע, אלא גם בגלל שמחקרים שהצבא עצמו ערך הוכיחו שמדובר באמצעי לא יעיל שייתכן שנזקו אף עולה על תועלתו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ